אבחון דיכאון כיום מפותח בצורה משמעותית מבעבר

אבחון דכאון על פי הסימפטומים הנלווים לו, הכרחי לבחירת הטיפול

דיכאון הינו מצב קליני אשר אינו מתחשב בגיל, במצב הכלכלי או במצב החברתי של הסובלים ממנו. ניתן לעשות אבחון דיכאון החל מגילאי הילדות ועד לגילאי הזקנה, גם בילדים וגם בקרב קשישים מעל גיל 90. ב- 20 השנים האחרונות הדרכים של אבחון דכאון התפתחו באופן משמעותי וכיום ישנה רשימה ארוכה של אבחנות של מצבי דיכאון. פרופסור לאון גרינהאוס מפרט אודותן:
1. דיכאון רבה (מג'ורי)
2. דיסטימיה
3. מלנכוליה
4. דיכאון א-טיפי
5. דיכאון אחרי לידה
6. דיכאון עונתי
7. דיכאון פסיכוטי

אבחון דכאון בעזרת אבחנות אלו אינן מייצגות בהכרח מצבי דיכאון שונים זה מזה באופן ביולוגי. נהפוך הוא, כיום קיימת נטייה לראות את מצבי הדיכאון הללו כאספקטים שונים של אותה מחלה. עם זאת, מדגיש פרופסור גרינהאוס, ישנה חשיבות להבדלים בין שתי צורות מרכזיות של מחלת הדיכאון: דיכאון מג’ורי ודיסטימיה.
 

אבחון דכאון מג’ורי

דיכאון מג’ורי בדרך כלל מתחיל בצורה חדה יותר, כאשר מבחינים בשינוי בולט במצב הרוח של אותו אדם. כמו כן, דיכאון מג’ורי הינו עמוק יותר ולעתים קרובות הוא מלווה בירידה משמעותית בתפקוד של האדם. בדיכאון דיסטימי האדם מתלונן על ירידה במצב הרוח במשך תקופה ארוכה (שנתיים ויותר) אך שינויים אלו מתונים יחסית לדיכאון מג’ורי
• קריטריונים לאבחון דיכאון מג'ורי:
נוכחות של לפחות חמישה מהקריטריונים הבאים במשך תקופת הדיכאון (כאשר לפחות אחד מהם הוא מצב רוח ירוד או חוסר עניין):
1. מצב רוח ירוד
2. חוסר עניין וחוסר הנאה מרב הפעילויות והעיסוקים
3. ירידה במשקל (שאינה כתוצאה מדיאטה) ותיאבון ירוד, או לחילופין עלייה במשקל ותיאבון מוגבר (שינוי של 5% ממשקל הגוף בחודש(
4. חוסר שינה, או לחילופין שנת יתר
5. אי שקט מוטורי ונפשי, או לחילופין איטיות מוטורית ונפשית
6. עייפות או אבדן אנרגיה
7. תחושת חוסר ערך עצמי או אשמה מוגזמת
8. קושי בחשיבה המתבטא בריכוז נמוך, ירידה בזיכרון והססנות
9. מחשבות חוזרות לגבי מוות, מחשבות אובדניות, תוכנית אובדנית או ניסיון אובדני ממשי

הדבר המאפיין את ההפרעה הדיסטימית הוא משך התקופה הדיכאונית. לעתים קרובות אנשים הסובלים מדיסטימיה מדווחים על תחושת דיכאון מגיל צעיר, בילדות או בתקופת ההתבגרות, אך בכל זאת הם המשיכו והצליחו לתפקד על אף תחושה פנימית של דיכאון. לכן, באבחון של הפרעה דיסטימית נדרש שאדם יסבול מדיכאון במשך שנתיים לפחות, כאשר תקופות ההפוגה הן פחות מחודשיים רצופים.

קריטריונים לאבחון דיסטימיה:
נוכחות של שלושה או יותר מהקריטריונים הבאים במשך תקופת הדיכאון:
1. הערכה עצמית נמוכה, בטחון עצמי ירוד ותחושת חוסר יכולת
2. תחושת פסימיות, ייאוש וחוסר אונים
3. אבדן כללי של תחושת עניין או הנאה
4. נסיגה חברתית
5. עייפות כרונית
6. תחושת אשמה, חיטוט בעבר
7. תחושת כעס ורגזנות
8. ירידה בפעילות ובפרודוקטיביות
9. קושי בחשיבה המתבטא בריכוז נמוך, ירידה בזיכרון והססנות

מלנכוליה הינה צורת דיכאון אשר נחשבת לעמוקה במיוחד. לרב, חולים הסובלים ממלנכוליה יזדקקו לאשפוז בבית חולים ולקבלת טיפול אינטנסיבי. במלנכוליה הסימפטומים של דיכאון מתבטאים בעוצמה רבה ולכן הם מקשים מאד על התפקוד הנפשי והפיזיולוגי של האדם. האדם חש כי הוא אינו מסוגל לעשות דבר מלבד להרגיש בדיכאון. הוא אינו נהנה מדבר ואינו מצליח לבצע כל פעולה, אפילו לא לטפל בעצמו.

במצב של מלנכוליה התחושות הרגשיות נעשות מאד קהות, כך שבתקופת הדיכאון האדם אינו מצליח להרגיש כל שמחה או רגש חיובי כלפי אחרים. לעתים קרובות מופיעות מחשבות אובדניות שאף עלולות להתממש בניסיונות התאבדות. כל הסימפטומים של דיכאון קליני קשים יותר במלנכוליה. ההפרעה בשינה עלולה להיות קיצונית והחולה מצליח לישון שעות ספורות בלבד. הירידה בתיאבון וחוסר הטעם של האוכל עלולים להוביל לירידה משמעותית במשקל ואפילו למצבים בהם יש צורך להזין את החולה באופן מלאכותי. דיכאון מלנכולי מחייב טיפול פסיכיאטרי מיידי.

הדיכאון הא-טיפי הינו צורה מיוחדת של דיכאון המאופיין בסימפטומים פיזיולוגיים של עלייה בתיאבון ובמשקל, עודף שינה ותחושה של כבדות בגפיים. קיים קושי להבחין בבירור בין המצב הדיסטימי לדיכאון א-טיפי, אולם בדיכאון א-טיפי היכולת לתגובתיות רגשית נשארת, כך שכאשר מתרחש אירוע חיובי הדיכאון חולף לחלוטין בעוד שבדיסטימיה זה לא מתרחש.

מאפיין נוסף של דיכאון א-טיפי, אשר קיים גם בדיסטימיה, הינו קושי במערכות יחסים כבר מגיל צעיר ביותר. אדם הסובל מדיכאון א-טיפי רגיש ביותר לביקורת וכאשר קיימת בעיה חברתית או שהוא חשוף לביקורת מצד משפחתו, חבריו או במקום העבודה הוא עלול ללקות בדיכאון, להסתגר ולנתק קשרים עם אחרים. הטיפול בדיכאון עם תרופה א-טיפי דומה לזה של דיכאון מג'ורי. במקרים בהם התגובה לטיפול הראשוני לא מספקת יש לשקול מתן תרופות מקבוצת חוסמי האנזים MAO (ראה בהמשך).
 

כפי שציינו בהקדמה, מצבי דיכאון שכיחים יותר אצל נשים. הקשר בין שינויים הורמונליים והופעת דיכאון אצל נשים נחקר בהרחבה, אם כי עדיין ללא תוצאות חד-משמעיות. לעיתים קרובות, שינויים במצב הרוח הם חלק בלתי נפרד מהתסמונת הקדם-וסתית. גם הופעת שינויים במצב הרוח ומצבי דיכאון של ממש בתקופת גיל המעבר תוארו בהרחבה בספרות הרפואית. מצב דיכאוני נוסף שעלול להופיע בקרב נשים הוא מצב רוח ירוד לאחר לידה, בפרט לאחר הלידה הראשונה. בדרך כלל מצב רוח זה חולף מעצמו ואינו נמשך יותר משבוע ימים.

לעתים מצבי דיכאון ממושכים יותר (דיכאון מג’ורי) עלולים להתחיל לאחר הלידה. במקרים אלו האבחנה הינה "דיכאון מג’ורי לאחר לידה". בהקשר הזה יש לציין כי נשים אשר סבלו מהתקפי דיכאון בעבר הינן בסיכון גבוה יותר להתקף נוסף בתקופת ההריון ולאחר הלידה ורצוי שיהיו בפיקוח רפואי מתאים בתקופה זו. בדיכאון לאחר לידה האישה מתקשה לטפל בתינוק ולמלא את צרכיו, לא מתעוררים בה רגשות חיוביים כלפיו, לעתים אף עולות תחושות דחייה וכעס כלפי התינוק. הרגשות האלו עלולים לגרום לרגשות אשם כבדים, אשר מחמירים את מצבה של האם אף יותר.

התמונה הקלינית של דיכאון מג'ורי שתואר קודם לכן, עלולה להתרחש גם במצבי דיכאון לאחר לידה. ברוב המקרים, מצבי דיכאון בתקופת גיל המעבר ודיכאון לאחר לידה מטופלים בטיפול זהה לזה הניתן בדיכאון מג'ורי. אולם, לאחרונה הוצגו בספרות הרפואית מחקרים התומכים בשימוש בהורמונים נשיים בטיפול במצבי דיכאון אלו.
 

המאפיינים הקליניים של דיכאון עונתי זהים לאלו של דיכאון מג’ורי, אולם ההחמרה במצב הרוח קשורה באופן ברור לחילופי העונות. לעתים קרובות לקראת עונות הסתיו והחורף האדם סובל מסימפטומים של דיכאון ולקראת האביב מצב הרוח חוזר להיות רגיל ואפילו מרומם.
 

מצב קליני זה הינו המצב הקשה שבין מצבי הדיכאון שתיארנו. דיכאון פסיכוטי מאובחן כאשר מחשבות או תחושות לא מציאותיות (מחשבות שווא) הופכות לחלק בלתי נפרד מהסימפטומים הדיכאוניים. במצבים אלו החולה יכול לדמות, למשל, שהוא סובל ממחלה סופנית שלמעשה איננה קיימת ושמחלתו כה חמורה שאף רופא לא יצליח לרפאו (מחשבות שווא של ייאוש ומחשבות שווא היפוכונדריות) או שהוא עשה דברים כה חמורים שבגללם אלוהים מענישו בדיכאון (מחשבות שווא של אשמה). במצבים אלו עלולים להופיע גם שינויים בתחושות (הלוצינציות), למשל שמיעת קול שמאשים אותו עקב חומרת חטאיו או קול שאומר לו שמצבו יהיה קשה לנצח. חולים אלו סובלים מאד ונמצאים בסכנה גבוהה לבצע מעשים אובדניים, לכן עליהם לקבל טיפול דחוף, לרוב במסגרת אשפוז.

לחץ כאן מאניה דיפרסיה