דיכאון אחרי לידה - ניתן להתגבר על התופעה

דיכאון אחרי לידה מופיע אצל מרבית היולדות, אך בדרגות שונות
היום מבינים כי ההתנסות בדיכאון קליני משמעותי לאחר לידה הינה תופעה רווחת הרבה יותר משחשבו בעבר. האטיולוגיה של דיכאון אחרי לידה אינה ידועה אם כי היא, קרוב לוודאי, מולטי-פקטוריאלית, כאשר גורמים פסיכולוגיים, ביולוגיים (כמו שינויים הורמונליים) וסוציאליים (כמו סביבה לא תומכת ואירועי חיים סטרסוגניים) כולם משחקים תפקיד בבעיה. ידוע כי למחלה השפעה שלילית על הילד.

סוגים שונים של דיכאון אחרי לידה

בספרות מתוארים שלושה סוגי הפרעות מצב בתקופה שלאחר הלידה: בלוז שלאחר הלידה, דיכאון אחרי לידה ופסיכוזה אחרי לידה.
• בלוז אחרי לידה
בלוז אחרי לידה היא תופעה יחסית שכיחה אשר מופיעה בכ-80% מהיולדות ימים ספורים לאחר הלידה. התופעה חולפת ללא טיפול תוך כמה ימים. הסימפטומים כוללים בכי, שינויים במצב הרוח ותחושה של הצפה.
• דיכאון אחרי לידה
זוהי הפרעה פחות שכיחה אשר מתרחשת ב-20%-10% מהיולדות. ההפרעה עונה להגדרה של דיכאון מאג'ורי על-פי ה-DSM IV ונמשכת לפחות שבועיים. הסיכון לחלות בדיכאון אחרי לידה גבוה יותר ביולדות עם היסטוריה של דיכאון מאג'ורי או דיכאון אחרי לידה בהריונות קודמים. האטיולוגיה של דיכאון אחרי לידה אינה ידועה אם כי כאמור, ככל הנראה היא מולטי-פקטוריאלית המושפעת מגורמים שונים (המפורטים לעיל).
• פסיכוזה אחרי לידה
פסיכוזה אחרי לידה נדירה יותר ומתרחשת בכ-0.1% מהלידות. פסיכוזה אחרי לידה שכיחה יותר בנשים הסובלות ממחלה ביפולארית ודומה במאפייניה למצב מאני או למצב מעורב עם שינה מועטה, פסיכוזה ואגיטציה. על-פי ה-DSM IV ניתן להוסיף מסמן של “התחלה אחרי לידה” לדיכאון, למאניה או למצב מעורב המתרחשים בתקופה של 4 שבועות לאחר הלידה. ההתחלה של דיכאון אחרי לידה יכולה כמובן להיות מאוחרת יותר, מ-4 שבועות ועד שנה לאחר הלידה ועל אף שמצבים אלה, על פי ה-DSM IV, אינם עונים על קריטריונים של דיכאון אחרי לידה, מבחינת הטיפול השיקולים על פי רוב זהים.
 

השפעת המחלה על היילוד

ידוע כי למחלה השפעה שלילית על הילד. ל-Bonding מופרע בתקופה זו יש השפעה המקושרת לחוסר ביטחון בהיקשרות (Attachment Insecurity). מחקרים אחרים מראים כי ההשפעות על היילוד יכולות להיות: התפתחות רגשית מופרעת, התפתחות שפתית ירודה, הפרעות קשב והפרעות קוגניטיביות נוספות וכמו כן סיכון גבוה יותר לפתח הפרעות התנהגות בטווח הארוך. על כן, חשיפה של יילוד למחלה של האם צריכה להיחשב כחשיפה באותו אופן שתרופות נוגדות דיכאון בחלב האם מהוות חשיפה ליילוד.

הסיכון שבחשיפה של היילוד לדיכאון אחרי לידה אצל האם עולה, לפחות בתופעות קצרות הטווח, על הסיכון שבחשיפת היילוד לנוגדי דיכאון בחלב האם, אם כי נחוצים מחקרים נוספים לגבי השפעות בטווח הארוך ע"מ לגבות משפט זה. זיהוי, טיפול ומניעה של דיכאון אחרי לידה נמצא בחשיבות עליונה לבריאותם של האם והיילוד יחדיו.

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה על הנקה למשך ששת החודשים הראשונים לאחר הלידה. רוב התרופות הפסיכוטרופיות עוברות לחלב האם. אף על פי כן, באופן כללי, מחקרים לא מצאו שכיחות גבוהה של תופעות לוואי ביילודים שהיו חשופים לנוגדי דיכאון כולל SSRI וטריציקלים. ישנה המלצה להיזהר בשימוש ב-Fluoxetine בשל זמן מחצית חיים ארוך ובשימוש ב-Citalopram בשל ריכוז גבוה בדם ובחלב האם, ולהשתמש רק במקרים בהם הייתה תגובה טובה במהלך ההיריון או בדיכאונות קודמים. מרבית המחקרים מצביעים על כך ש-Sertraline, Paroxetine ו- Fluvoxamine עוברים לחלב האם ברמות מזעריות וגורמים למעט תופעות לוואי. לגבי שאר נוגדי דיכאון אין עדיין מידע מספק.

על אף שהסיכוי לתופעות לוואי הוא נמוך, אין מידע על השפעה לטווח ארוך של נוגדי דיכאון שעוברים בחלב האם ליילוד. בעיקרון, חשיפה של העובר לנוגדי דיכאון שעוברים דרך השליה גבוהה יותר מאשר החשיפה בחלב האם בהנקה ועל כן הגיוני שאם יולדת נטלה תרופה נוגדת דיכאון במהלך ההיריון רצוי להמשיך באותה תרופה. הנחיות כלליות לאם כוללות נטילת התרופה מיד לאחר ההנקה ולפני שהתינוק הולך לישון, על מנת למנוע חשיפה לרמת השיא של התרופה. יש צורך להסביר לאם על תופעות הלוואי הפוטנציאליות של כל תרופה. רצוי גם לשתף את רופא הילדים ויש צורך לבצע מעקב קליני שגרתי לזיהוי תופעות לוואי כסדציה, שינויים בהרגלי אכילה או שינה ואיריטביליות.

מאמר זה נכתב בשיתוף פעולה עם ד"ר לאון גרינהאוס.

קרא על: טיפול בדיכאון
קרא על: נוירופיידבק