צרו עימנו קשר
03-6962733
03-6962745

דיכאון קליני

דיכאון קלינישינויים במצב הרוח מהווים תופעה שכיחה בקרב בני אדם. הם קשורים בדרך כלל לאירועים המתרחשים במהלך החיים. ישנם אירועים אשר גורמים להרגשה טובה וישנם כאלה המצערים אותנו ועלולים לגרום למצב רוח ירוד. המילים - דיכאון קליני - אינם מתארים בהכרח שינויים במצב הרוח, אלא מתייחסים לתמונה קלינית עמוקה יותר, בה שולטים עצבות ודיכאון.

דיכאון קליני מופיע לעיתים בעקבות התרחשויות כמו אבל ופרידה, אך הוא עמוק ומשתק יותר מאשר המאורע שהתחיל את התהליך עצמו. אנו מתייחסים לדיכאון כתסמונת קלינית-פסיכיאטרית.
המלנכוליה של היפוקרטס
תיאורים מדויקים של מצבי דיכאון קליני הופיעו עוד בתקופה היוונית בכתביו של היפוקרטס, הרופא היווני, שכינה את הדיכאון בשם 'מלנכוליה'. היפוקרטס תיאר מקרים בהם הופיעו מצב רוח ירוד, קשיים בשינה, ירידה בתיאבון ואי שקט נפשי ופיזי, תיאורים קליניים שעד עצם היום הזה מלווים את האבחנה של דיכאון.
 

דיכאון קליני השכיח ביותר

מחקרים רבים מראים שכיום הוא פורץ בגילאים צעירים יותר מבעבר ותוקף אחוז גדול יותר באוכלוסייה. הצפי של ארגון הבריאות העולמי הוא שבשנת 2020 המחלה תתפוס את המקום השני בתחלואת האנושות, לאחר מחלות לב וכלי דם.

לא ברור מדוע מתרחשת תופעה זו, המשותפת לחברות מזרחיות ומערביות. שינויים גנטיים, השפעת סמים ואלכוהול, גורמים סביבתיים כגון שינוי במבנה המשפחה, עלייה בשיעור הגירושים, עלייה בתוחלת החיים ובשיעור המחלות הכרוניות, נחשבים כולם כסיבות אפשריות הגורמות לעליית שיעורי הדיכאון.

עובדות מרכזיות המתייחסות למחלה:
1. 15%-20% מהאוכלוסייה יסבלו מהמחלה לפחות פעם אחת בחיים.
2. המחלהיכולה לתקוף בכל גיל, החל בילדים וכלה בגיל הזהב.
3. נשים סובלות מהמחלה בשיעורים גדולים יותר באופן משמעותי מגברים.
4. כמחצית מהפונים לטיפול במחלהיקבלו טיפול לא מספק.
5. כ- 30% מהמטופלים לא יגיבו לטיפול הראשוני שיקבלו.
6. כ10%-15% ממקרי המחלה עלולים להיות כרוניים בטבעם.
7. התאבדות היא תמיד סכנה מאיימת במצבי דיכאון בינוני וקשה.
למרות הנתונים המדאיגים הנ"ל, ישנם גם נתונים מעודדים. מאז שחדרה לשוק, בשנת 1987, התרופה האנטי דיכאונית "פרוזאק", הומצאו כשבע קבוצות של תרופות אנטי-דיכאוניות חדשות, אשר משפיעות על מגוון רחב יותר של מנגנונים ביוכימיים במח וגורמות לפחות תופעות לוואי. בנוסף, בעשור האחרון ישנה התקדמות מסחררת בתחומי המחקר והידע במדעי המח. קרוב לוודאי שבשנים הקרובות יכנסו לשימוש קבוצות נוספות של תרופות פרי התקדמות זו. שני גורמים אלו מבטיחים שהתחזית לגבי הטיפול במחלה בעתיד אופטימית הרבה יותר.

דיכאון מבית
הדס, בת 21, קצינה בשרות קבע ביחידה במרכז הארץ, מצליחה בעבודתה ומפקדיה מרוצים ממנה. עם זאת, היא מרגישה שהיא מאד רגישה וכי כל ביקורת קטנה מצד מפקדה הישיר מסוגלת לגרום לה למצב רוח קודר הנמשך מספר ימים. גם חילוקי דעות לא רציניים עם בן זוגה עלולים לעורר בה חששות כבדים שמא הוא עומד להיפרד ממנה. במהלך עימותים כאלו היא פורצת בבכי ממושך, מפסיקה לאכול ולא מצליחה לישון היטב. הדס זוכרת תכונה זו מגיל צעיר ולכן היא חשה חוסר ביטחון פנימי ואינה יודעת למה לשאוף בחייה. היא מתמלאת מחשבות "שחורות" לגבי העתיד, מרגישה לא אהובה, חוששת שלא תמצא גבר שירצה לחיות איתה וכי לעולם לא תצליח להתקדם כפי שהייתה רוצה. גם הרקע המשפחתי שלה מורכב. היא גדלה בבית שבו אמה סבלה מדיכאון קליני ואביה היה כעסן וביקורתי. לתחושתה, היא לא קיבלה אהבה בביתה ואף זוכרת תקופות של ניכור והסתגרות מפני הוריה עוד בהיותה ילדה. גם בבית הספר העממי היה קשה לה לעמוד בפני הכיתה וכל ביקורת קטנה מהמורים גרמה לה לבכי ותחושת עצבות. היא זוכרת שחודשי החורף היו רעים במיוחד ולעתים קרובות היא סבלה מפחדים בלילה ומקשיי שינה. תקופת ההתבגרות הייתה קשה אף היא. היא לא אהבה את מראה גופה והתביישה מאד מבנים.
מתיאור המקרה של הדס עולה כי יש להתייחס למספר פרמטרים כאשר עוסקים באבחון המחלה:
1. מהו עומק המחלה, דהיינו, מכמה סימפטומים (ראה בהמשך) האדם סובל, ומהי עוצמתם?
2. במשך כמה זמן האדם סובל מהמחלה?
3. כמה פעמים בעבר ולמשך אלו פרקי זמן סבל האדם מהמחלה?
4. האם האדם סובל ממחלות פיזיות, נוטל תרופות, מפריז בשתיית אלכוהול או משתמש בסמים?
5. האם קיימת היסטוריה משפחתית של דיכאון?
6. האם קיימת היסטוריה של קשיים אישיים, בינאישיים או סביבתיים משמעותיים?
מאפיינים אלו יסייעו בבחירת טיפול מתאים ובהחלטה לגבי משך תקופת הטיפול. למרבה הצער, לדיכאון יש נטייה להישנות. משערים כי מעל מחצית מהאנשים אשר סבלו מגל דיכאוני במהלך חייהם, יסבלו מגל נוסף של דיכאון. כמו כן, ניתן לטעון כי ככל שהאדם סבל יותר מתקופות דיכאון בעבר, כך הוא מועד לסבול יותר בעתיד. לכן החשיבות הרבה במניעת ההישנות של התקפי המחלה.

מאמר זה נכתב בשיתוף פעולה עם פרופ' לאון גרינהאוס.

לחץ כאן למידע נוסף על מאניה דיפרסיה

© 2015 כל הזכויות שמורות למיינד קליניק פרופסור גרינהאוס
STGBEAUTIFUL WEB
TECHNOLOGY
STG שיווק באינטרנט