השפעת הדיכאון והטיפול על גיל העובר בעת לידה

פרופסור לאון גרינהאוס - מנהל בפועל של המרכז הירושלמי לבריאות הנפש הפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב כותב על מחקר שבדק השפעת הדיכאון והטיפול בנוגדי דיכאון על גיל העובר בעת לידה. Effects of Antenatal Depression and Antidepressant Treatment on Gestational Age at Birth and Risk of Preterm Birth Suri et al. Amer J of Psychiatry 2007;164:1213-1216.

החוקרים בדקו השפעה של שני משתנים על גיל העובר בעת הלידה:
1. חשיפה לתרופות נוגדות דיכאון בזמן היריון
2. עוצמת הדיכאון של האם.

כמו כן, נבדקו הסיכונים של לידה מוקדמת עקב חשיפה לנוגדי דיכאון.
ידוע כי החמרה של דיכאון שכיחה במהלך ההיריון אך אין עדיין הסכמה לגבי הגישה הנכונה לטיפול בדיכאון בזמן ההיריון. עבודות אחרונות הראו כי הפסקת הטיפול הנוגד דיכאון , בכדי למנוע חשיפה של העובר לתרופות, מוביל להישנות הדיכאון באחוזים משמעותיים. נוגדי דיכאון עלולים לגרום לקשיים כגון לידה מוקדמת, משקל נמוך בעת הלידה וקשיים פרינטליים.

לידה מוקדמת כשלעצמה יכולה להוביל לסיבוכים כגון קשיי נשימה, אספירציה של מקוניום, היפוגליקמיה, קשיים נשימתיים, קשיים התנהגותיים ועוד. בעבודה זו עקבו החוקרים אחר 90 נשים הרות מתחילת ההיריון ועד סופו, כדי לבדוק את השפעת השימוש בנוגדי דיכאון על גיל העובר בעת הלידה ועל שכיחות הלידה המוקדמת. הנשים נבדקו מדי חודש באמצעות שאלונים פסיכיאטריים, כגון השאלון הקליני לדיכאון וחרדה של ה-DSM-IV, הסולם על-שם המילטון, הסולם על-שם בק וסקאלה שבודקת את תחושת הסטרס.
 

במחקר השתתפו 49 נשים אשר אובחנו כסובלות מדיכאון במידה רבה וטופלו עם נוגדי דיכאון (קבוצה 1), 22 נשים אשר אובחנו כסובלות מדיכאון אך לא קיבלו טיפול עם נוגדי דיכאון, או שהחשיפה לתרופות הייתה מועטה במיוחד קבוצה 2), ו-19 נשים אשר לא סבלו מדיכאון ולא קיבלו תרופות (קבוצת בקרה). המדדים המרכזיים של המחקר היו גיל העובר בעת הלידה (Gestational Age at Birth), משקל בעת הלידה, ציון אפגר דקה וחמש דקות אחרי הלידה ואשפוז ביחידות לטיפול מיוחד.
הקבוצות נבדלו באופן משמעותי במדדים הבאים:
א. Gestational Age at Birth MDD + תרופות (הגיל הממוצע בקבוצה 1) 38.5 שבועות, MDD ללא תרופות (הגיל הממוצע בקבוצה 2) 39.4 שבועות והגיל הממוצע בקבוצת הבקרה היה 39.7 שבועות.
ב. אחוזים של לידה מוקדמת MDD + תרופות (קבוצה 1) 14.3% MDD + ללא תרופות (קבוצה 2) 0% ובקבוצת הבקרה 5.3%.
ג. אשפוז ביחידות לטיפול נמרץ MDD + תרופות (קבוצה 1) 21% MDD ללא תרופות (קבוצה 2) 9% וקבוצת הבקרה 0%.
ד. לא היו הבדלים במשקל בעת הלידה או בציוני אפגר
ה. מדד הדיכאון של האם לא השפיע על תוצאות המחקר
ו. נמצאה קורלציה חיובית וישירה בין המינון של התרופה הנוגדת דיכאון ובין-Gestational Age at Birth

מינונים "גבוהים" (40 מ"ג או יותר של צ'טלופרם, פרוקסטין או פלאוקסטין, 225 מ"ג או יותר של ונלפקסין, 150 מ"ג או יותר של סרטרלין, 300 מ"ג או יותר של בופרופיון ו-100 מ"ג או יותר של נורטילין) היו קשורים ל-Gestational Age at Birth נמוך יותר מאשר אלה שקיבלו מינונים נמוכים (38.8 sv 39.5). ממצא דומה התגלה בלידות מוקדמות, כאשר בקבוצה עם מינון גבוה, 20% מהלידות היו לפני הזמן. בקבוצה של מינון בינוני-נמוך היו 9% של לידות מוקדמות ובקבוצה ללא טיפול 0% של לידות מוקדמות.

מסקנות:

לעבודה זו חשיבות רבה שכן היא עקבה אחר נשים מתחילת ההיריון ועד סופו. נשים אלה השתייכו לקבוצת נשים בריאות יחסית (בלי מחלות אחרות כגון השמנת יתר ועוד Confounding Factors), בהן ניתן לבדוק באופן נקי יחסית את השפעת השימוש בנוגדי דיכאון על התפתחות העובר והלידה. הממצאים הראו כי משך ההיריון מתקצר עקב השימוש בנוגדי דיכאון וכי הדבר בולט יותר אצל נשים שקיבלו מינונים גבוהים יותר של תרופות. כמו כן, הסיכון ללידה מוקדמת ולסיבוכים אשר דרשו אשפוז ביחידות לטיפול מיוחד, עלה בקרב נשים שקיבלו טיפול נוגד דיכאון.

החוקרים לא מצאו קשר בין רמת הדיכאון אצל האם לבין מצב העובר או הלידה. ממצאי המחקר מוסיפים נתונים לתמונה המורכבת של טיפול בנשים הסובלות מדיכאון קליני ומעוניינות להיכנס להיריון או שכבר הרות. שאלות כגון הישנות הדיכאון בזמן ההיריון, מינונים וסוגים של התרופות, משך הטיפול, השפעות אפשריות טרטוגניות או אחרות על העובר ועוד, גורמות לכך שהטיפול בתקופה חשובה זו של החיים חייב להיעשות על ידי מומחים בתחום, תוך התחשבות במשתנים הרבים המעורבים בסוגיה.

מאת פרופסור לאון גרינהאוס

קרא עוד: נוירופיידבק
קרא עוד: טיפול בדיכאון