התמודדות המשפחה עם מצבים מנים-דפרסיביים

למשפחה תפקיד מרכזי בטיפול במחלה המנית-דפרסיבית. מחקרים רבים מראים כי התמודדות עם מניה דפרסיה קשה יותר מאשר עם דיכאון בלבד. החולה המני הוא פעלתן, במצב רוח מרומם או רגזני, הוא עקשן, קשה לשכנוע וקשה לעצור אותו. החולה המני רוצה לבזבז כסף ולעשות דברים שבטווח הארוך יכולים לפגוע בו ובאחרים ובמיוחד במשפחה.

על המשפחה למצוא דרך לרסנו בכל המובנים. עליהם לרסן את ההוצאות הכספיות ולפעמים יש לסגור חשבונות, לבטל פנקסי צ'קים או לקחת כרטיסי אשראי. על המשפחה גם להיות זהירה, החולה המני יכול להיות מסוכן ואלים. לצד התיאור המרשים של הפסקה האחרונה, יש לזכור כי חולים רבים הסובלים מהיפומניה הם מתונים יותר בתגובותיהם אבל תמיד הם גורמים למתח וקושי. גם לאחר המניה, המשפחה תצטרך להתלכד סביב החולה ולעזור לו לחזור למסלול הרגיל. לפעמים צריך להתמודד עם ה"נזקים" של התקופה, כמו למשל בגידות, בזבוזים, שתייה מופרזת, עבירות תנועה ועוד.

טיפול פסיכולוגי תומך חיוני עבור המשפחות ויש אפשרויות שונות לקבל תמיכה זו. לעיתים קרובות האדם הסובל מאניה דפרסיה לא מעוניין או לא מבין את חשיבות לקיחת הטיפול המונע באופן סדיר. הוא חש בריא ולא מוכן להיות מסומן כחולה ע"י כך שצריך לקחת "סמים רפואיים". התמיכה של המשפחה יכולה להיות גורם חשוב שיעודד את הסובל מהמחלה לקחת טיפול באופן מסודר.


קרא עוד: דיכאון קליני
קרא עוד: טיפול ב ocd