התקף חרדה נחשב להפרעה נפוצה מאוד באוכלוסייה

התקף חרדה ניתן לטיפול באמצעות התנהגותי קוגניטיבי בשילוב טיפול תרופתי
הרגשתם התקפים בלתי צפויים של פחד עז ללא סיבה נראית לעין מלווים בדפיקות לב, כאב בחזה, הזעה, רעד, חולשה ברגליים , קוצר נשימה? ככל הנראה, חוויתם התקף חרדה. פרופסור לאון גרינהאוס מרגיע ואומר כי מרבית בני האדם חווים לפחות התקף חרדה אחד במהלך החיים.

דוגמא להתקף חרדה
רועי בן 34, נשוי ואב ל-2 ילדים, שעובד בחברת מחשבים- בריא לחלוטין. באחד מהימים הלחוצים בעבודה, באמצע ישיבת צוות, התחיל לפתע להרגיש חנק, יובש בפה, חולשה כללית ותחושה שעוד רגע הוא עומד להתעלף. רועי עזב את הישיבה ורץ למשרדו. המזכירה הזמינה לו אמבולנס ורועי פונה לחדר המיון. בחדר המיון רועי נבדק ואושפז לצורך השגחה למשך 24 שעות במהלכן בוצעו בדיקות רפואיות מקיפות. הוא שוחרר לביתו עם רשימת המלצות, תוך הבטחה שבעייתו לא רצינית. אולם, בשובו הביתה רועי חווה את התחושות הלא נעימות פעמיים באותו ערב, ובמשך השבוע התחושות הופיעו מספר פעמים.

תוך זמן קצר רועי הפסיק ללכת לעבודה, ולנסוע למקומות רחוקים מחוץ לאזור מגוריו וגם למקומות קרובים הוא יצא רק בלווי ש"אפשר לסמוך אליו". באחת מפניותיו החוזרות ונשנות לחדר המיון, אחד הרופאים אמר לו, שהוא סובל מ"היסטריה ואין לו כלום" והוא "זקוק לטיפול פסיכיאטרי". רועי כעס על דבריו, ופנה לטיפול אצל רופאת המשפחה שרשמה לו מרשם לכדורי הרגעה. לאחר מספר חודשים, עקב היעדר שיפור במצבו, הוא הופנה ע"י רופאת המשפחה לטיפול במרפאת חרדה, שם אובחן כסובל מהפרעת אימה עם אגורופוביה (פחד ממקומות פתוחים). עקב כך הוא התחיל לקבל טיפול מתאים.

תסמינים של התקף חרדה

התקף חרדה שייך להפרעות חרדה ונחשב לאחד ההפרעות הכי נפוצות באוכלוסייה. פרופסור גרינהאוס מעדכן כי על-פי מחקרים עדכניים, אחד מכל חמישה אנשים יפתח במהלך חייו התקף חרדה. ההפרעה מאופיינת בהתקפי חרדה פתאומיים הנמשכים שניות עד דקות, בעצמה עזה וכוללים: בהלה, חשש מאובדן שליטה, פחד למות או להשתגע ועוד. ההתקף מלווה בתסמינים גופניים, כגון: עור מחוויר, עלייה בלחץ הדם, רעד, לחץ בחזה, קושי בנשימה, נשימה מהירה, בחילה, שלשולים, יובש בפה, דפיקות לב, סחרחורת, הזעה, קוצר נשימה וכדומה. בדרך כלל, מוסיף גרינהאוס אין סיבה חיצונית בזמן ההתקף (למשל, התסמינים לא הופיעו לאחר שאם גילתה שבנה משתמש בסמים).

לאחר התקף חרדה אחד או יותר, מתפתחים פחדים מפני התקף חרדה נוסף ושורה של פחדים מפני הימצאות במצב בו יופיע התקף מבלי שתהיה עזרה רפואית זמינה או מי שידאג "להציל" את האדם הסובל. בהמשך, אנשים נמנעים מלצאת מהבית בחופשיות, מלהישאר לבד, לנסוע באוטובוס, להתרחק למקומות מרוחקים ובסך הכול ניידותם ותפקודם נפגעים קשות. כאשר אדם הסובל מהפרעת אימה מגיע למצב בו הוא חושש מיציאה למקומות ציבוריים והומים, נמנע מיציאה מהבית , הוא סובל גם מאגורופוביה.

מנגנון ההימנעות מחזק את עצמו מכיוון שאחרי שאדם לא יצא מהבית משיקולי הימנעות ובבית לא קיבל התקף פאניקה, הוא יגיד לעצמו: "מזל שלא יצאתי, כי אילו הייתי עושה כך, הייתי מקבל התקף". כך ההתנהגות ההימנעותית מחוזקת והנטייה להישאר בבית הולכת וגדלה, האדם נכנע להפרעה והיא מנהלת ומכתיבה את חייו.

למרות שהפחד התחיל סביב עניין מסוים, הגביל ושיבש את היכולת לתפקד, הוא לא נשאר מוגבל לתחום אחד אלא עם הזמן הוא מתפשט וחודר לתחומים אחרים ומשבש גם אותם. הפחד הופך להיות ה"בוס" שמנהל את החיים ובכדי שהוא לא "יעניש" בהתקפי פאניקה מפחידים ופתאומיים האדם עוסק רק במילוי דרישותיו, תכתיביו והגבלותיו של ה"בוס".

ה"בוס" מכתיב לאיזה מקומות מותר לצאת ולאיזה אסור, מציב גבולות עד איפה מותר להתרחק עד כדי כך שהאדם מוותר על רצונותיו, על החופש בפעולותיו אך למרות כול ההימנעויות שהאדם עושה הפחד ממשיך ואף מתחזק ואינו מניח. האדם מגיע למצב לגמרי לא הגיוני: ככול שהוא משתמש יותר באמצעים מרגיעים על ידי התנהגויות של בריחה כך הפחד הולך וגובר ובמקום להתמודד איתו האדם נלכד יותר ויותר במעגל הקסמים הזה עד שהופך להיות חסר אונים מול ההפרעה.

כניסה לטיפול בהפרעת פאניקה – היא יציאה למלחמה בפחד. כדי לנצח את הפחד האדם חייב להפסיק לברוח ממנו ולבצע דברים מהם ברח ונמנע על אף שהפחד אוחז ומנסה למנוע זאת. אין התמודדות ללא פחד. האדם המתמודד מסתכן לחוות פחדים על מנת להשתחרר מהם. הטיפול היעיל ביותר בהתקפי הפאניקה הינו שילוב של תרופות אנטי חרדתיות עם תרפיה התנהגותית – קוגניטיבית (CBT). לפי המחקרים העדכניים, שילוב זה מונע חזרתיות של ההפרעה לפרק זמןשל 5 שנים.

קיימות היום שורה של תרופות נוגדות חרדה אשר מתחלקות לשתי קבוצות לפי אורך הפעולה שלהן: תרופות קצרות טווח (vaben, lorivan, xanax וכו') ותרופות בעלות טווח פעולה ארוך (Prozac, Lustral, cipralex, cipranil, seroxat, viapax וכו'). על מנת להגיע להרגעה מיידית אנשים הסובלים מהפרעת פאניקה נוטים ליטול כדורי הרגעה שונים ולהתמכר אליהם. זהו שימוש מזיק ולא נכון בתרופות. לעומת זאת רצוי להיעזר במטפל לשם התאמת טיפול תרופתי לא ממכר הנותן פיתרון לטווח ארוך. אומנם התרופות מאוד יעילות אך רק על ידי הטיפול התרופתי בלבד לא ניתן להשיג ריפוי של התופעה ולחזק את המערכת הנפשית כולה. אפשר אולי במקרים דחופים או קריטיים להשתמש בתרופות הרגעה נוגדות חרדה בעלות השפעה לטווח הקצר אך על מנת להשיג יעילות מירבית בשליטה על ההפרעה עדיף שילוב של תרופות בעלות השפעה לטווח ארוך עם תרפיה התנהגותית – קוגניטיבית (CBT).

במהלך טיפול התנהגותי – קוגניטיבי לומדים כלים להתמודדות יעילה עם התקפי הפאניקה. בין היתר לומדים לא להיכנע לדחף ההרגעות המידי, לתרגל חשיפה הדרגתית לגורם המאיים והתרחקות מהבית ללא ליווי. ההצלחה תלויה בנכונות האדם ליישם ולתרגל את הטכניקות השונות.
בעזרת שיטת הטיפול התנהגותית - קוגניטיבית בשילוב עם תרופות ניתן לחולל שיפור משמעותי בהתקפי פאניקה בטווח המיידי ולתקופה ארוכת טווח.

רוצים לבדוק את עצמכם האם אתם סובלים מהפרעת פאניקה? אנו מציעים שאלון, המאפשר לבצע הערכה עצמית ראשונית. בעזרת שאלון זה, ניתן לדעת אם האדם סובל מהפרעת פאניקה והאם צריך לפנות לטיפול.
כדי לדעת אם אתם סובלים מהפרעת פאניקה, קראו בעיון כל משפט, ולאחר מכן ענו "כן" או "לא" לגבי המשפט אשר מתאר בצורה הטובה ביותר כיצד הרגשתם בשבועיים האחרונים, כולל היום. סמנו "כן" או "לא" ליד כל משפט.

מאמר זה נכתב בשיתוף פעולה עם פרופסור לאון גרינהאוס