חרדה היא תחושה של מועקה סכנה מתח

תחושת החרדה מוכרת לכולנו. תחושת מועקה לא נעימה, תחושה עמומה של סכנה, מתח, שבהרבה מקרים מלווה בסימנים גופניים מרובים. ישנם מעל מאה סימפטומים אשר עלולים להופיע במצבי חרדה.

החרדה מוכרת לכולנו. התחושה היא של מועקה לא נעימה, תחושה עמומה של סכנה, מתח, שבהרבה מקרים מלווה בסימנים גופנים מרובים. ישנם מעל מאה סימפטומים אשר עלולים להופיע במצבי חרדה. שני אנשים שנמצאים באותו מצב מלחיץ כמו מבחן, עלולים להדגים תסמינים שונים: אחד יחוש דפיקות לב וקוצר נשימה, בעוד השני יחוש רעד וחולשה בידיים, סחרחורות וכאבים באיברים שונים.

אותו אדם עשוי לפתח בתרחישים שונים תסמינים שונים של חרדה. למרות שמדובר בתגובה כלל עולמית, היא עלולה להיות שונה אצל כל אדם ואדם. חשוב לציין שפחד הינה תחושה מאוד נפוצה בקרב בעלי חיים (פחד מתוקף). כולנו זוכרים את המראה של ציפורים שנכנסות לאי שקט ומתחילות לעוף בבהלה מפני צייד או נחש שמתקרבים אליהן. לכן הפחד הוא חלק ממנגנוני ההישרדות של החיות והוא משמש גם אותנו, בני האדם, כחלק ממנגנוני ההישרדות שלנו.

חרדה היא בעלת שני רכיבים מרכזיים: א) מודעות לתחושות הפיזיולוגיות (למשל דפיקות לב, יובש בפה, הזעה) ו- ב) מודעות לעובדה שהאדם עצבני, מתוח ולחוץ. לא תמיד האדם מודע לשני המרכיבים גם יחד. מטופלים מסויימים יכולים להדגיש את הצד הפיזיולוגי בעוד אחרים יסבלו בעיקר מהרכיב השני, זאת על פי מבנה האישיות וההגנות של כל אדם ואדם. חרדה יכולה להיות מלווה גם בקשיי ריכוז, יכולת ירודה ללמוד, תפקוד ירוד ובמקרים קיצוניים אף במצבים קשים כגון פחד קשה ממוות או משגעון (תחושת התפרקות), בלבול, תחושת מציאות שונה, בוחן מציאות פגום.

חרדה נורמאלית ופתולוגית

מרבית בני האדם יכולים לחוות חרדה זמנית וחולפת במצבי לחץ חריגים. תחושה זו משמשת כאמור כ"מנגנון אזעקה ", המאותת ומתריע על סכנות פנימיות וחיצוניות. כאשר מנגנון זה נפגם, חלה הצפה בשרשרת של אזעקות שווא ואז מתפתחת הפרעה.

מספר קריטריונים עוזרים להבחין האם הפחד הוא ברמה סבירה. הדוגמאות שנביא מצביעות על רמת הפרעה שהיא מעבר לרמה סבירה:
- הזמן שמוקדש לנושא. למשל, אדם שסובל מפחד קהל הפסיק לישון ולאכול שבוע לפני הופעתו בהרצאה.
- העצמה. למשל, במהלך התקף החרדה החולה חושב שבעוד רגע הוא הולך למות, לכן הוא רץ לחדר מיון בבית החולים.
- ההישנות של החווייה. שוב ושוב, כל פעם מחדש. למשל, אדם שיש לו פוביה מנחשים חווה התקף לפני כל פעם שהוא יוצא לטיול בחיק הטבע.

דוגמאות נורמאליות הינן: תינוק שנפרד מהוריו, ילד ביומו הראשון בבית הספר, מתבגר בפגישה הראשונה שלו עם בחורה, מבוגרים החושבים על המוות שלהם או על ההזדקנות שלהם, או חוויה של התמודדות עם מחלה קשה. התופעה שכיחה בתקופות של גדילה, שינוי, ומול התנסויות לא מוכרות. כאמור, חרדה הנה תופעה נפוצה למדי והיא תסמין שכיח בהפרעות נפשיות רבות, שלא שייכות כולן לקבוצת הפרעות החרדה. יש להבדיל בין החרדה כסימפטום, המצויה בכל הטווח הרחב של ההפרעות הנפשיות (כגון: סכיזופרניה, דיכאון, היפוכונדריה, הפרעות אישיות, ועוד) לבין החרדה כתסמונת כללית של הפרעת חרדה. ההפרעה יכולה להופיע בצורה חריפה כהתקפים (פאניקה, התקף אימה), בצורה כרונית כמתח מתמשך וצפייה לאסון מתקרב (הפרעה מפושטת), או בצורה מעורבת של שני הצורות הנ"ל עם התקפים חריפים וחרדה מסוימת גם בין ההתקפים (הפרעה כוללת).

שכיחות זו משתנה בין המחקרים השונים. על-פי מחקרים עדכניים, אחד מכל חמישה אנשים יפתח במהלך חייו הפרעה כלשהי. שכיחות זו (קרוב ל-20%) מציבה את ההפרעות האלה בראש טבלת ההפרעות הנפשיות מבחינת השכיחויות. בארצות הברית רק ההפרעות הקשורות לחומרים ממכרים (כולל אלכוהול, סמים, קפה, ניקוטין) שכיחות יותר. בישראל הפרעות שכאלה הינן ההפרעה הנפשית השכיחה ביותר מבחינה סטטיסטית.

השכיחות של ההפרעות גדולה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים. נשים פונות יותר לבקש עזרה מאשר גברים (מסיבות פסיכולוגיות ותרבותיות). גיל התחלת ההפרעות הוא בשלושת העשורים הראשונים של החיים. אולם, גם האוכלוסייה המבוגרת והקשישה מצוייה בסיכון לפתח הפרעות.