חרדה והריון

הריון מסמן התחדשות. קסמו של הפלא המאפשר התפתחות חיים קטנים וחדשים ברחמה של האישה ההרה משרה בד"כ רגשות חיוביים אצל האישה, משפחתה והסביבה הרחבה יותר. הרגשות החיוביים מבוססים על ההתחדשות בהבאת ילד תמים. מנגד, נשים רבות חוות רגשות דאגה וחרדה.
מאת: פרופסור פנחס דנון

אורית בחודש השביעי להריונה סובלת מכאבי גב, מתקשה למצוא תנוחה נוחה לישון בלילות, ומתעייפת בקלות. זה הריונה הראשון והיא מוצאת עצמה מספר פעמים ביום חושבת על מה יהיה בלידה, האם תסבול מכאבים, האם בעלה יספיק להגיע ללידה, האם התינוק יוולד בריא והאם עשתה את כל הבדיקות האפשריות, האם רשימת הקניות הושלמה ועוד....
דאגותיה של אורית הינן מובנות ומייצגות חרדה מובנת מפני העתיד הלא ידוע. בעידן המודרני של שפע הבחירות הקיימות סביב הלידה וזרימת המידע הרפואי מכל הכיוונים החל מחברים, בני משפחה, אמצעי התקשורת, ספרות ואינטרנט הרי שהנשים ובני זוגן עמוסים במידע על "תקלות" אפשריות. לפיכך, הינם באופן טבעי מצוידים בסיבות "אובייקטיביות" מרובות המציגות מגוון מצבים בעיתיים פוטנציאליים המצריכים תכנון ודאגה מראש.
הדאגות והחרדות סביב ההריון הינן סבירות כל עוד אינן גורמות להפרעה ממשית בתפקוד היום-יומי ו/או לפגיעה במצב הרוח.

מיכל בחודש הרביעי להריונה השני
מיכל מתקשה להירדם בלילות, סובלת מהתקפי קוצר נשימה ודפיקות לב וסחרחורות. תיאבונה ירוד למרות שאינה סובלת מבחילות. רוב שעות היום מיכל עסוקה במחשבות דאגה בשל ההריון עד כדי חוסר יכולת להתרכז בעבודה וקושי בטיפול בביתה בת השנתיים. מיכל מייצגת אישה הרה הסובלת מהפרעת חרדה אמיתית. כ 3-5% מהנשים יפתחו הפרעת חרדה במהלך ההריון ולאחר הלידה האחוזים גבוהים עוד יותר ומגיעים עד כדי 10%. בצד המחשבות הטורדניות והדאגות המוגזמות, הנשים סובלות לעיתים תכופות משלל תופעות גופניות. התסמינים הגופניים השכיחים ביותר הינם: דפיקות לב, קוצר נשימה, חולשה כללית, סחרחורות, גלי חום וקור, שלשולים ונימולים בגפיים.

המידע שנאסף ממחקרים רפואיים שנערכו עד היום מצביע על קיומן של סיבות ושינויים פיזיולוגיים במהלך ההריון שעלולים להוות גורם להתפתחות הפרעות חרדה בנשים דווקא במהלך הריון. נמצא כי מרבית השינויים ההורמונאלים וכתוצאה מכך מרבית החרדות נגרמים במהלך השליש הראשון והשליש האחרון להריון וכן לאחר הלידה.

מחקר ישראלי שהוצג בכנס ה"איגוד האמריקאי להפרעות חרדה" (ANXIETY DISORDERS ASSOCIATION OF AMERICA) הציג נתונים ממחקר שבוצע עם נשים אשר סבלו מהפרעות חרדה במהלך הריונן. מבצעי המחקר עקבו אחרי אותן נשים עד כ 7 שנים מהופעתן הראשונית לקבלת טיפול ובחנו אותן גם בהריון נוסף. הפרעות החרדה מהן סבלה קבוצת הנשים שנכללה במחקר טופלו במהלך ההריון ולאחריו עם הטבה משמעותית בהרגשתן ושיעורי הצלחה גבוהים בטיפול. עיקר הטיפול התבסס על שיטה פסיכולוגית התנהגותית- קוגנטיבית CBT. הטיפול מתבסס על לימוד הנשים לשנות דפוסי התנהגות וחשיבה על מנת להימנע מהעיסוק הטורדני במחשבות השליליות והמציקות וזאת גם באמצעות הקניית הרגלים חדשים בריאים בחיי היום-יום. לדוגמא: פיתוח תחביבים, פעילות גופנית, שיפור הרגלי התזונה ועוד. עפ"י מחקר זה, לנשים אלו בהריון נוסף יש סיכון מוגבר ללקות בהפרעות חרדה (בהשוואה לנשים הרות אחרות), אך במקביל המיומנויות שרכשו לפני כן בטיפול ההתנהגותי-קוגנטיבי בהריון הקודם סייעו להן להתמודד ביתר קלות וביתר הצלחה עם תופעות החרדה והן סבלו הרבה פחות מאשר בהריון הקודם. זאת למרות שינויים הורמונאלים זהים.

במקרים בהם הפרעת החרדה בהריון משביתה את האישה ו/או מלווה בדיכאון קליני ניתן לשקול הוספתו של טיפול תרופתי מקבוצת התרופות נוגדות דיכאון וחרדה, וזאת בנוסף ולא כתחליף לטיפול הפסיכולוגי התנהגותי- קוגנטיבי.

מאת: פרופסור פנחס דנון
מרצה בכיר קליני בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב