חרדה חברתית - טיפול מוקדם הפרעה מונע סיבוכים

פנייה לטיפול מוקדם ככל האפשר יכולה להפחית את הנזק הרגשי הנגרם ע"י הפרעת חרדה חברתית, להפחית טקטיקות התמודדות מזיקות ולמנוע התפתחות הפרעות אחרות שנצפות לעיתים קרובות יחד עם הפרעת שכזו (כמו דיכאון). טיפול מתאים ישחרר אותך לעסוק בפעילויות החברתיות שתמיד רצית בהן ויסייע לך להרגיש נוח בעבודה ובקשרים עם אנשים.

אחרי ששמעת עד כמה חרדה חברתית מפריעה בחיים, אתה יכול להבין את החשיבות הקריטית של טיפול מתאים. פנייה לטיפול מוקדם ככל האפשר יכולה להפחית את הנזק הרגשי שנגרם ע"י הפרעת חרדה שכזו, להפחית את פיתוח טקטיקות ההתמודדות המזיקות ולמנוע התפתחות הפרעות אחרות שנצפות לעיתים קרובות יחד עם הפרעת חרדה חברתית (כמו דיכאון).

טיפול מתאים ישחרר אותך לעסוק בפעילויות החברתיות שתמיד רצית לעסוק בהן ויסייע לך להרגיש נוח בעבודה ובקשרים עם אנשים. רוב האנשים הסובלים מההפרעה יכולים להיעזר בטיפול. למרות שהתוצאות שונות מאדם לאדם, נראה כי כ-80 אחוז מאלה אשר נכנסים לתוכנית טיפול מדווחים על שיפור משמעותי ועל יכולת לשלוט במחלה שלהם. למזלנו, קיימים כבר טיפולים להפרעת חרדה חברתית וטיפולים נוספים נמצאים בדרך. טיפולים יעילים כוללים טיפול "שיחתי", טיפול תרופתי, וכמובן שילוב של שניהם.

מהם סוגי הטיפול ה"שיחתי"?

טיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT) הוא סוג של טיפול "שיחתי" שעשוי לסייע בהפרעת חרדה חברתית. הוא מלמד אנשים עם הפרעה זו להגיב באופן שונה למצבים אשר מעוררים את תסמיני החרדה שלהם. המטפל עוזר למטופל להתעמת עם הרגשות השליליים שלו לגבי מצבים חברתיים ועם הפחד שאחרים ישפטו אותו. המטופלים לומדים כיצד דפוסי החשיבה שלהם מוסיפים לתסמינים של ההפרעה ואיך לשנות את דרך החשיבה שלהם כך שהתסמינים יפחתו. כל זה משולב עם טכניקות התנהגותיות אחרות, כגון חשיפה הדרגתית מבוקרת למצב מעורר חרדה עד שהמטופל לומד לזהות ולשנות את ההתנהגות התורמת למחלה שלו. תרגול מיומנויות חברתיות הינו מרכיב של טיפול "שיחתי".
תרגול מיומנויות חברתיות כרוך בפגישות עם מטפלים מקצועיים בהן דנים במצבים חברתיים בעייתיים. המטופל לומד איך ליצור קשר עין, לדבר, לברך אנשים לשלום, לבקש טובה, להגיב לבקשות ולביקורת. המטופל מנטר את עצמו בעזרת יומן ומתרגל את המיומנויות החדשות עם המטפל ולאחר מכן בחייו האמיתיים.

קיימים סוגים שונים של תרופות לטיפול בהפרעת חרדה חברתית, הכוללים: מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI), בנזודיאזפינים, חוסמי בטא ומעכבים סלקטיבים של ספיגה של סרוטונין (SRRI). למרות שכל התרופות האלה יכולות לסייע להפרעה, תרופות מסויימות טובות יותר לאנשים מסויימים. חוסמי בטא מאזנים רק תסמינים ספציפיים של חרדה, כמו דפיקות לב במצבים של הופעה בפני קהל. הרופאים היום נוטם להמליץ על תרופות מסוג SSRI לעתים קרובות יותר, כיוון שעבור רוב המטופלים יש להן פחות תופעות לוואי בהשוואה לתרופות אחרות.

הלימוד על ההפרעה הוא השלב הראשון בדרך להחלמה. בשלב הבא, בקש/י עזרה מאיש מקצוע. הנקודות הבאות עשויות לעזור לך בדרכך:
1. אל תיתן/י לאחרים לדכא אותך או לומר לך "עזוב/י את זה". אין שום צורך להתבייש. עליך להתייחס להפרעה ברצינות כפי שהיית מתייחס לכל הפרעה אחרת.
2. למד/י הרבה ככל האפשר על ההפרעה. דף זה הינו התחלה טובה. בקר/י בספרייה או באתרים באינטרנט, קרא/י את הספר המופיע בהמשך או בקש/י מן הרופא שלך מידע נוסף.
3. בקש/י תמיכה מאחרים. בגלל אופייה של ההפרעה, זה עשוי להיות קשה.
4. קח/י תפקיד פעיל בהחלמתך. אם לא חשת שיפור כלשהו אחרי טיפול, הרגש/י חופשי לדון עם איש מקצוע שלך באפשרות של שינוי בתכנית הטיפול שלך.

חשוב ביותר, דע/י שאת/ה יכול/ה להתגבר על ההפרעה. זכור/י מהי המטרה, בין אם מדובר בנאום לפני קבוצת אנשים, הזמנת מישהו/מישהי לצאת אתך, יציאה למסיבה או יצירת חברויות חדשות. ההחלמה דורשת עבודה, אך היא שווה את המאמץ.


קרא עוד: טיפול ב ocd
קרא עוד: טיפול בדיכאון וחרדה