חרדה חברתית - פחד מהאפשרות שנהיה נבוכים בציבור

רבים מאיתנו נעשים עצבניים לפני אירועים חברתיים, כגון: ארוחת ערב עם הבוס, מפגש עם הורי החתן או הכלה לעתיד, קבלת פרס או קידום. יש אנשים שמתרגשים במשך שעות לפני אירוע כזה, תוהים מה ללבוש ועל מה לדבר. כל מי שנאם פעם בפני קהל או הציג את עבודתו בפני אנשי מקצוע, חווה את התחושה של "פרפרים בבטן" לפני שנטל את המיקרופון לידו.

אך לאנשים רבים פעילויות חברתיות כאלה גורמות לתחושות מעל ומעבר לעצבנות פשוטה. יש אנשים הנכנסים לחרדה כה קשה מן האפשרות שיהיו נבוכים בציבור, עד שחיי היומיום שלהם נפגעים מכך. אנשים אלה סובלים מחרדה חברתית, והימנעות ממצבים מסויימים הופכת להיות המטרה העיקרית של חייהם.

חרדה חברתית מהי?

חרדה חברתית היא הפרעה אמיתית וקשה. משערים שהיא נגרמת על-ידי שילוב של גורמים ביולוגיים ואירועים שקרו בחיים, כפי שהפרעות אחרות (כגון סוכרת או מחלת לב) מושפעות מתורשה ומהיבטים של סגנון החיים. המרכיב העיקרי של חרדה חברתית הינו חרדה קיצונית מן האפשרות שאחרים ישפטו אותך או מהתנהגות אשר עשויה לגרום למבוכה או גיחוך. האדם הסובל סבור שכל העיניים מופנות אליו.

החרדה עלולה להוביל להתקפים דמויי-פאניקה, הכוללים תסמינים כגון: דפיקות לב, עילפון, קוצר נשימה, הזעה מרובה, סחרחורת, בחילות וכו'. בין אם הם סובלים מהפרעת פאניקה ובין אם לא, אנשים הסובלים מהפרעה חברתית משקיעים בדרך-כלל אנרגיה מרובה בהימנעות ממצבים מפחידים. ההפרעה היא נקודתית. אדם יכול לחוש פחד נוראי ממצב מסוים, כגון דיבור בפני קהל, אך הוא יכול לחוש בנוח בכל מערך חברתי אחר. אחרים עשויים לסבול מפוביות רבות ולחוש חרדה ממגוון של מצבים בהם אנשים אחרים צופים בהם.

מי סובל ומדוע?

המספר המדוייק של אנשים הסובלים מחרדה חברתית בעולם אינו ידוע, אך הנתונים מצביעים על כך שבין 10 ל-15 מכל 100 אנשים יפתחו הפרעה זו בזמן כלשהו במהלך חייהם. בעוד שנשים מועדות פי שניים מגברים לפתח הפרעת אימה או אגורופוביה (פחד משהייה במקום ציבורי), הרי שלגבי חרדה חברתית, הסבירות של נשים לסבול מהפרעה זו זהה לזו של גברים. ללא קשר לסיבה, ההפרעה מתחילה להופיע באמצע עד סוף שנות העשרה והיא מחמירה עם הזמן. נראה שהיא מתפתחת יותר בהדרגה בהשוואה להפרעות חרדה אחרות, שחלקן מופיעות בן-לילה.

אחת התיאוריות טוענת שהפרעת חרדה קשורה כנראה לחוסר איזון בחומר כימי שנקרא סרוטונין, אשר מעביר אותות בין תאי עצב במוח. מעניין שחוסר איזון כימי זה קשור גם להפרעות חרדה ומצבי רוח אחרים. תיאוריה אחרת טוענת שהפרעה כזו נפוצה במשפחות מסויימות – במיוחד בין קרובים מדרגה ראשונה כמו הורים וילדים, או שהיא נובעת מאירוע חברתי מביך בעבר. חשוב לדעת שהחרדה שאת/ה עשוי/ה לחוש במצבים חברתיים אינה בהכרח "כי ככה זה אצלך". ללא קשר למשך הזמן בו את/ה סובל/ת, היא אינה חייבת להיות חלק מאישיותך או מחייך.

הפחד העיקרי הוא מן הדרך בה האדם עשוי להתנהג והחרדה מתעוררת בדרך-כלל בנסיבות חברתיות ספציפיות. החרדה הנפוצה ביותר היא חרדה מדיבור לפני קהל. חרדות אחרות כוללות פעילויות שגרתיות כגון: כתיבה במקום ציבורי, שיחה מקרית, מסיבות, אכילה במסעדה או כניסה לבית שימוש ציבורי. אנשים עם ההפרעה החברתית אינם פוחדים משהייה במקום ציבורי או מהתקף פאניקה. ההפרעה הזו אינה זהה לביישנות. אנשים ביישנים יכולים להיות מאוד מודעים לעצמם, אך הם אינם חווים אותה חרדה משתקת או התנהגות נמנעת המאפיינת אנשים הסובלים מהפרעת חרדה חברתית.

קרא עוד: טיפול ב ocd
קרא עוד: טיפול בדיכאון וחרדה