צרו עימנו קשר
03-6962733
03-6962745
מיינד קליניק
טיפולים

טיפול בדיכאון

טיפול בדיכאון





לפרופ' לאון גרינהאוס ולפרופ' פנחס דנון יש ניסיון רב בטיפול כל מצבי הדיכאון. הם פרסמו מעל 200 מאמרים בתחום של טיפול בדיכאון.


 

מהו דיכאון קליני?

שינויים במצב הרוח מהווים תופעה שכיחה בקרב בני אדם, והם קשורים בדרך כלל לאירועים המתרחשים במהלך החיים. יש אירועים משמחים שגורמים להרגשה טובה ויש כמובן כאלה שעלולים להיות מצערים ולגרום למצב רוח ירוד.
המילה 'דיכאון', הידועה בספרות הרפואית מזה אלפי שנים, אינה מתארת בהכרח שינויים במצב הרוח הנגרמים בעקבות אירועים קשים או טראומטיים, אלא מתייחסת לתמונה קלינית עמוקה יותר, בה שולטים עצבות ודיכאון. לפעמים מופיע הדיכאון הקליני בעקבות התרחשויות כמו אבל ופרידה, אך הוא עמוק ומשתק יותר מאשר המאורע שהתחיל את התהליך עצמו.

מחלת הדיכאון שכיחה ביותר ומחקרים רבים מראים שכיום היא פורצת בגילאים צעירים יותר מבעבר, ותוקפת אחוז גדול יותר של האוכלוסייה. הצפי של ארגון הבריאות העולמי הוא שבשנת 2020 מחלת הדיכאון תתפוס את המקום השני בתחלואת האנושות,  לאחר מחלות לב וכלי דם. לא ברור מדוע מתרחשת תופעה זו, שמשותפת לחברות מזרחיות ומערביות. שינויים גנטיים, השפעת סמים ואלכוהול, גורמים סביבתיים כגון שינוי במבנה המשפחה, עלייה בשיעור הגירושים, עליית בתוחלת החיים ובשיעור המחלות הכרוניות נחשבים כולם כסיבות אפשריות הגורמות לעליית שיעורי הדיכאון.

עובדות מרכזיות המתייחסות למחלת הדיכאון:
1. דיכאון יופיע בקרב 15%-20% מהאוכלוסייה לפחות פעם אחת בחיים.
2. מחלת הדיכאון יכולה לתקוף בכל גיל, החל בילדים וכלה באנשים בגיל הזהב.
3. נשים סובלות מדיכאון בשיעורים גדולים יותר באופן משמעותי מגברים.
4. כמחצית מהפונים לטיפול בדיכאון יקבלו טיפול לא מספק.
5. כ 30%- מהמטופלים לא יגיבו לטיפול בדיכאון הראשוני שיקבלו.
6. כ10%-15% ממצבי הדיכאון עלולים להיות כרוניים בטבעם.
7. התאבדות היא תמיד סכנה מאיימת במצבי דיכאון בינוני וקשה.


למרות הנתונים המדאיגים הנ"ל, ישנם גם נתונים מעודדים. מאז שחדרה לשוק בשנת 1987 התרופה האנטי דיכאונית פרוזאק, הומצאו כשבע  קבוצות של תרופות אנטי-דיכאוניות חדשות, שמשפיעות על מגוון רחב יותר של מנגנונים ביוכימיים במוח, וגורמות לפחות תופעות לוואי. בנוסף, בעשור האחרון ישנה התקדמות מסחררת בתחומי המחקר והידע של מדעי המוח. קרוב לוודאי שבשנים הקרובות יכנסו לשימוש קבוצות נוספות של תרופות פרי התקדמות זו. שני גורמים אלו מבטיחים שהתחזית לגבי טיפול בדיכאון בעתיד אופטימית הרבה יותר.

ככלל, ניתן לחלק את מחלת הדיכאון לשני מצבים: דיכאון בלבד, ומצב שבו יש תקופות לדיכאון ותקופות של מצב רוח מרומם לסירוגין. מחלת הדיכאון עשויה להתפתח באופן הדרגתי ולהופיע גם בגילאים מאד צעירים.  ישנם חולים אשר מדווחים על תחושות דיכאון החל מגילאי בית ספר יסודי.
 

כדי לאבחן דיכאון יש להתייחס למספר פרמטרים: 

1. מהו עומק הדיכאון, דהיינו מכמה סימפטומים (ראה בהמשך) האדם סובל, ומהי עוצמתם.
2. במשך כמה זמן האדם סובל מדיכאון.
3. כמה פעמים בעבר ולמשך אלו פרקי זמן, סבל האדם מדיכאון.
4. האם האדם סובל ממחלות פיזיות, נוטל תרופות, מפריז בשתיית אלכוהול או משתמש בסמים.
5. האם קיימת היסטוריה משפחתית של דיכאון.
6. האם קיימת היסטוריה  של קשיים אישיים, בין-אישיים או סביבתיים משמעותיים.

מאפיינים אלו יסייעו בבחירת טיפול בדיכאון מתאים, ובהחלטה לגבי משך תקופת הטיפול. למרבה הצער, לדיכאון יש נטייה להישנות. משערים כי מעל מחצית מהאנשים שסבלו מגל דיכאוני במהלך חייהם יסבלו מגל דיכאוני נוסף. כמו כן ניתן לטעון שככל שהאדם סבל יותר מתקופות דיכאון בעבר, כך הוא מועד  לסבול יותר בעתיד. לכן החשיבות הרבה במניעת ההישנות של התקפי דיכאון.
 

הסימפטומים האופייניים לדיכאון

ההגדרות של דיכאון הולכות ומשתפרות במהלך השנים, וכיום ברור שאבחון המחלה צריך להתבסס על הימצאותם של סימפטומים ספציפיים. יש לציין שדיכאון יכול להשתרע על קשת רחבה של מצבים, מהסוג הקל ביותר לקשה ביותר, החל בדיכאון שמופיע פעם בחיים וכלה בדיכאון שתוקף לעתים קרובות. אין ספק, שמצבי הרוח של האדם מושפעים מאד ממצבו הפסיכולוגי. החיים בימינו מורכבים, ואנו עדים להשפעות נרחבות של קשיים כלכליים, אי ביטחון מדיני, אלימות וחוסר תמיכה בבית, ושימוש מופרז באלכוהול ובסמים. כמו כן, השינוי בערכים הלאומיים, כולל העומס הנפשי הניכר של המלחמות והתקפות הטרור, גורמים לא פעם לתחושות של מצב רוח ירוד, חוסר ביטחון וחרדה בקרב אזרחי מדינות שחשופות לכך.
סימפטומים הכרחיים באבחנה של דיכאון הנם מצב רוח ירוד ברוב שעות היום, כמעט מדי יום, לתקופה הנמשכת שבועיים לפחות, או ירידה  משמעותית בעניין או בהנאה ממרבית הפעילויות של האדם, רוב היום, מדי יום, למשך שבועיים לפחות. קריטריון הזמן נועד לסייע לרופא להבחין בין ירידה במצב הרוח שהיא משנית לאירועים בחייו של האדם, לבין ירידה במצב הרוח שהנה עמידה יותר, ומאפיינת את מחלת הדיכאון. המציאות מראה שרוב האנשים שפונים בשביל לקבל טיפול בדיכאון רפואי עקב מצב דיכאוני סובלים מתסמינים אלו שבועות לא מעטים ואף חודשים, בטרם הם פונים לקבלת טיפול בדיכאון מקצועי.
 
א. סימפטומים הקשורים למצב הרוח

1. מצב רוח ירוד
כפי שציינו, ירידה במצב הרוח הנו סימפטום מרכזי של הדיכאון. ירידה זו יכולה להופיע במספר צורות, חלקן ברורות וחלקן פחות.
א. בצורה השכיחה האדם מדווח ישירות שהוא מדוכא, עצוב או סובל, שהוא מרגיש "בדיכי", שהוא רוצה לבכות או בוכה בקלות, ולעתים קרובות. סימפטומים אלו עלולים להופיע אחרי שקרו שינויים משמעותיים בחיים, או ללא כל סיבה נראית לעין.
ב. ישנם מצבי דיכאון בהם האדם "אדיש" וסובל מקהות חושים, והוא כלל לא מסוגל לדמיין שהוא ייהנה מאירועים משמחים.
ג. במצבים בהם הדיכאון עמוק באופן מיוחד הקהות הרגשית  עלולה להגיע אף למצב בו האדם חש אפאתיה, שאין לו שום רגשות. לדוגמא, הורה עלול לחוש קהות רגשית כלפי ילדיו, והחולה עלול לדווח שהתחושה האופיינית לרגשות כמו התרגשות בחזה כבר לא קיימת אצלו.
תחושות אלו מעוררות דאגה רבה בקרב הסובלים מדיכאון. עם זאת, יש לציין כי הדבר המפליא במצבי דיכאון הוא היכולת של האדם להשיב לעצמו רגשות חיוביים כאשר הוא נרפא מהתקף הדיכאון, וטווח הרגשות שלו שב לקדמותו.
 
 
2. חרדה
הפרקים של הספר הדנים בחרדה מסבירים בהרחבה רבה את הסימפטומים המאפיינים מצבי חרדה, אך יש לציין כי רב חולי הדיכאון סובלים מסימפטומים של חרדה כללית: דפיקות לב מואצות, כאבים במקומות שונים בגוף, דאגנות, תחושת מתח, ובמקרים קשים אף מהתקפי חרדה. סימפטומים אלו מקשים מאד על החולים בדיכאון, וגורמים להם סבל נפשי ניכר.

3. שינוי יומי בדיכאון
חולים הסובלים מדיכאון עשויים לדווח כי בשעות הבוקר הדיכאון ממנו הם סובלים קשה במיוחד, מלווה במחשבות שליליות מטרידות, והם מתקשים מאד לתפקד ואפילו לאכול. ככל שהיום מתקדם, בעיקר לקראת הערב, ישנה הקלה בתחושות הרעות, בחרדה, במתח הפיזי ובעומס המחשבות.

4. העדר תגובה לאירועי חיים משמחים
במצבי דיכאון אופייני ביותר שהאדם לא מצליח, או מצליח רק לפרק זמן קצר, להתעודד ממאורעות משמחים. למשל, חדשות טובות עלולות להוות מעמסה על האדם, ביקור קרובים אהובים עלול להיות מצב מתח המעורר תחושת דאגה וחוסר נוחות, וכן הלאה.

ב. סימפטומים הקשורים לתפקוד הגופני

5. תגובות מוטוריות: אי שקט גופני ונפשי או לחילופין איטיות גופנית ונפשית
חוסר מנוחה נפשי וגופני, שמתבטא בקושי ניכר לשבת רגוע במקום אחד, אופייני לדיכאון. האדם קם ממושבו, מתקשה להתרכז בשיחה, בצפייה בטלוויזיה או בקריאת עיתון, ומרבה בתנועות בגפיים. במצבים קליניים הפוכים ניתן לראות אנשים עם האטה פסיכו-מוטורית ניכרת, המתאפיינת בהאטה בדיבור ובמיעוט תנועות גופניות ,כשבמקרים קשים הם נראים מעט מאובנים.
במצבים דיכאוניים קשים, בפרט בקרב אנשים בגיל הזהב הסובלים מהאטה פסיכו-מוטורית ניכרת, קיים קושי להבחין בין מחלת הדיכאון לדמנציה (הפרעה בזיכרון). כאשר בקבוצת גיל זו מופיעה תסמונת הנראית כדמנציה אך היא מלווה בחשד לדיכאון, יש לטפל בחולה ראשית בתרופות נוגדות דיכאון. בניסיונו הקליני של כל פסיכיאטר מופיע מקרה של חולה שאובחן כסובל מדמנציה אך מצבו השתפר מאד טיפול בדיכאון בתרופתי אנטי-דיכאוני.

6. חוסר תיאבון ואבדן משקל
שינויים בתיאבון ובמשקל אופייניים ביותר למצבי דיכאון. באופן טיפוסי ישנה ירידה בתיאבון, האוכל פחות טעים ואינו גורם להנאה. אבדן המשקל עשוי להגיע לממדים מדאיגים. לעתים קרובות אנשים בגיל מבוגר הסובלים מדיכאון עוברים ברורים רפואיים מקיפים עקב חשד למחלות גופניות העלולות לגרום לאבדן משקל משמעותי, כגון סרטן, לפני שישנה התייחסות לאפשרות של התקף דיכאון.
ישנם גם מצבי דיכאון בהם מופיעה עלייה בתיאבון ובמשקל, בפרט במצבי דיכאון א-טיפי.
 
7. הפרעות בשינה
הפרעת השינה הנפוצה ביותר בזמן דיכאון הנה הקושי להירדם, אם כי לעתים רחוקות ניתן לראות מצבי דיכאון בהם מתרחשת עלייה בכמות שעות השינה. הפרעות השינה הן אחד ה"סיוטים" של החולים בדיכאון. החשש מאי הרדמות בלילה מטריד אותם באופן כזה שלעתים הם לא יכולים להפסיק לחשוב על האפשרות שלא יישנו טוב בלילה הבא. חשש זה מוביל לכך שהם נוטלים תרופות שינה רבות בכדי להבטיח את שנתם, ובאופן כללי הם סובלים מאד בשעות הלילה.
הפרעות בשינה עשויות להתבטא גם בהתעוררות תכופה במשך הלילה. במצבים אלו האדם ישן במשך זמן מסוים, מקיץ למשך שעה עד שעתיים, נרדם שנית, מקיץ, וחוזר חלילה. מהלך השינה אינו תקין והאדם חש שהשינה אינה מרעננת עבורו כפי שהייתה בדרך כלל.
הפרעת שינה מסוג שלישי הנה יקיצה מוקדמת, שעלולה להתרחש שעתיים או שלוש לפני זמן היקיצה הרגיל. במצב זה האדם אינו מצליח לחזור לישון. ההתהפכות במיטה כאשר בחוץ חשוך גורמת להגברת המתח הפנימי שהאדם חש, ומופיעות דאגות ומחשבות מטרידות שגורמות לסבל נפשי ניכר.

8. עייפות והעדר אנרגיה
אדם הסובל מדיכאון יכול להתלונן על עייפות וחוסר אנרגיה בעוצמות משתנות התלויות בעומק הדיכאון. חולה עם דיכאון קל יסבול פחות מחוסר אנרגיה, אולם חולה עם דיכאון קשה עלול לחוש שהוא משותק פיזית, מתקשה לקום מהמיטה, ופעולות יומיומיות פשוטות, כמו לבוש ורחצה, הופכות למשימות בלתי אפשריות עבורו.

9. ירידה בעניין במין
ירידה כללית ביכולת להיות מעורב בפעילויות מהנות אופיינית ביותר למצבי דיכאון. בהתייחסות לחוסר ההנאה והירידה בעניין יש להתייחס באופן מיוחד לקשיים בתפקוד המיני. בדרך כלל במצבי דיכאון קיימת ירידה הן בעניין במין והן ביכולת ההנאה המינית, כאשר ירידה זו חלה גם אצל גברים וגם אצל נשים. יש לציין כי העניין במין שב לקדמותו עם ההירפאות מהדיכאון, אם כי, כפי שנרחיב בפרק של טיפול בדיכאון, תרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום לקשיים בתפקוד המיני.

10. תלונות גופניות ופחד ממחלות (היפוכונדריה)
בנוסף לסימפטומים הפסיכולוגיים והנפשיים עליהם מדווח האדם הסובל מדיכאון, לעתים קרובות מופיעים במצבי דיכאון סימפטומים גופניים כגון כאבי ראש, שינויים בלחץ הדם, הפרעות במערכת העיכול, כאבים במקומות שונים בגוף. סימפטומים אלו מעוררים לא פעם חשד לקיומן של מחלות גופניות. כמובן שקיים צורך בביצוע של בדיקות גופניות לשם אבחנה מבדלת בין דיכאון ומחלות גופניות, אך יש להביא בחשבון שלהחלמה מהדיכאון במצבים אלו תתלווה הטבה פיזית.
ג. סימפטומים הקשורים להתנהגות ותפקוד

11. חוסר עניין וירידה תפקודית
חוסר עניין וירידה בהנאה מלווים את הדיכאון לעתים קרובות. במצבים אלו מבחינים בכך שהחולים בדיכאון מפסיקים לבצע את הדברים שנהגו לבצע קודם: חוסר עניין בתחביבים, קושי לגלות עניין בעבודה, קושי לבצע את עבודות הבית, ואיבוד העניין בדברים שהיוו בעבר מקור לסיפוק והנאה כמו ללכת למסיבות, לבקר בקולנוע, לערוך קניות ועוד. כחלק ממצב זה, לעתים קרובות ישנם אנשים שמתקשים ליזום פעולות, מסתגרים בביתם, נמנעים מלצאת למקומות בילוי ומתקשים להשתתף באירועים חברתיים.

12. קושי להתרכז ולקבל החלטות
קשיים בריכוז ובקבלת החלטות אף הם ביטוי של הקשיים הקוגניטיביים מהם סובלים החולים בדיכאון. במצבי דיכאון פעולות יומיומיות פשוטות כמו קריאת עיתון, כתיבת מכתב וגלישה באינטרנט עלולות להפוך לבלתי אפשריות. למשל, אדם שהיה רגיל לקרוא כל יום עיתון, ולקרוא ספרים במשך השבוע מצליח בקושי להתרכז ולעבור על כותרות העיתון, ונמנע מקריאת מאמרי העיתון או ספרים. לעתים החלטות פשוטות כמו איזה בגד ללבוש או איזה אוכל להכין למשפחה הופכות למורכבות ביותר עבור מי שסובל מדיכאון. חוסר היכולת לקבל החלטות עלול להקשות באופן משמעותי בניהול חיי היומיום או החיים המקצועיים.
ד. סימפטומים קוגניטיביים

13. מחשבות פסימיות
 באופן טיפוסי, האדם השרוי במצב דיכאוני חושב כמעט אך ורק על דברים שליליים. הוא חושב שהוא לא יצליח, שהתוכניות שלו ייכשלו, שהעולם ידחה אותו וכדומה. ככל שעמוק הדיכאון כך עמוקה הפסימיות. חשיבה שלילית זו עלולה להקשות אף היא על קבלת החלטות פשוטות ויומיומיות, כפי שתואר לעיל.

14.  רגשי נחיתות ותחושת אשמה
הקשיים החשיבתיים מהם סובל האדם החולה בדיכאון הם מאפיינים מרכזיים בתמונה הקלינית. האדם הסובל מדיכאון עשוי לחוש שהוא חסר ערך, שהוא מתקשה לקיים את עצמו, ושעתידו שחור. כמו כן הוא עשוי לחוות רגשות אשם מוגזמים. לדוגמא, אדם שהיה מעורב בקשיים כלכליים עשוי לחשוב שהוא פגע במשפחתו באופן בלתי הפיך וששום דבר שהוא ייעשה לא יוכל להשיב את המצב לקדמותו. כמובן שמאפיינים חשיבתיים אלו עשויים להיות קלים או קשים במיוחד, תלוי בעוצמת הדיכאון.

15. מחשבות על מוות והתאבדות
מחשבות על מוות הן חלק כמעט בלתי נפרד מהתמונה הקלינית של דיכאון. האדם שואל את עצמו: אם זהו האופן בו אני מרגיש, מה הטעם לחיות? אם איני מסוגל לחוש רגשות חיוביים כמו אהבה מדוע עלי להתקיים? לעתים מחשבות אלו מתפתחות ומעמיקות ואז האדם מייחל למותו וחושב ש"הלוואי ולא אתעורר בבוקר", "הלוואי שאלוהים ייקח אותי".
במצבים קשים יותר האדם יכול להתחיל לפתח תוכניות התאבדות, לצבור אמצעים מתאימים לתכניות שלו ואף לבצע אותן. לסביבה התומכת של אדם ששרוי בדיכאון תפקיד חיוני ביותר ללוותו כאשר מופיעות מחשבות קודרות. הבנה ותמיכה חשובות מאד בשלבים אלו. כמו כן, יש לציין, כי כאשר תרופות נוגדות דיכאון מתחילות לפעול, חל שינוי מהיר מאד בתפיסת העולם השלילית והרצון למות.


אבחנות קליניות שונות של דיכאון
דיכאון הנו מצב קליני אשר אינו מתחשב בגיל, במצב הכלכלי או החברתי של הסובלים ממנו. ניתן לאבחן דיכאון החל מגילאי הילדות ועד לגילאי הזקנה, גם בילדים וגם בקרב קשישים מעל גיל 90.
ב-20 השנים האחרונות האבחון של מחלת הדיכאון התפתח באופן משמעותי, וכיום ישנה רשימה ארוכה של אבחנות של מצבי דיכאון:
1. דיכאון רבה (מג'ורי)
2. דיסטימיה
3. מלנכוליה
4. דיכאון א-טיפי
5. דיכאון אחרי לידה
6. דיכאון עונתי
7. דיכאון פסיכוטי

אבחנות אלו אינן מייצגות בהכרח מצבי דיכאון שונים זה מזה באופן ביולוגי. נהפוך הוא, כיום קיימת נטייה לראות את מצבי הדיכאון הללו כאספקטים שונים של אותה מחלה. עם זאת, ישנה חשיבות להבדלים בין שני צורות מרכזיות של מחלת הדיכאון: דיכאון מג’ורי ודיסטימיה.
דיכאון מג’ורי בדרך כלל מתחיל בצורה חדה יותר, כאשר מבחינים בשינוי בולט במצב הרוח של אותו אדם. כמו כן, דיכאון מג’ורי הנו עמוק יותר ולעתים קרובות הוא מלווה בירידה משמעותית בתפקוד של האדם. בדיכאון דיסטימי האדם מתלונן על ירידה במצב הרוח במשך תקופה ארוכה (שנתיים ויותר), אך שינויים אלו מתונים יחסית לדיכאון מג’ורי.


 
דיכאון רבה (מג'ורי)
קריטריונים לאבחון דיכאון מג'ורי
במשך תקופת הדיכאון, נוכחות של חמישה או יותר מהבאים (כשלפחות אחד מהם הוא מצב רוח ירוד או חוסר עניין):
1. מצב רוח ירוד
2. חוסר עניין וחוסר הנאה מרב הפעילויות והעיסוקים
3. ירידה במשקל (שאינה כתוצאה מדיאטה) ותיאבון ירוד, או לחילופין עלייה  
    במשקל ותיאבון מוגבר (שינוי של 5% ממשקל הגוף בחודש)
4. חוסר שינה, או לחילופין שנת יתר
5. אי שקט מוטורי ונפשי, או לחילופין איטיות מוטורית ונפשית
6. עייפות או אבדן אנרגיה
7. תחושת חוסר ערך עצמי או אשמה מוגזמת
8. קושי בחשיבה המתבטא בריכוז נמוך, ירידה בזיכרון והססנות
9. מחשבות חוזרות לגבי מוות, מחשבות אובדניות, תוכנית אובדנית או ניסיון
    אובדני ממשי
 
דיסטימיה
הדבר המאפיין את ההפרעה הדיסטימית הוא משך התקופה הדיכאונית. לעתים קרובות אנשים הסובלים מדיסטימיה מדווחים על תחושת דיכאון מגיל צעיר, בילדות או בתקופת ההתבגרות, אך בכל זאת הם המשיכו והצליחו לתפקד על אף תחושה פנימית של דיכאון. לכן, באבחון של הפרעה דיסטימית נדרש שאדם יסבול מדיכאון במשך שנתיים לפחות, כאשר תקופות ההפוגה הן פחות מחודשיים רצופים.

הסימפטומים לאבחון הפרעה דיסטימית מצוינים בטבלה:
קריטרינים לאבחון הפרעה דיסטימית
במשך תקופת הדיכאון, נוכחות של שלושה או יותר מהבאים:
1. הערכה עצמית נמוכה, בטחון עצמי ירוד ותחושת חוסר יכולת
2. תחושת פסימיות, ייאוש וחוסר אונים
3. אבדן כללי של תחושת עניין או הנאה
4. נסיגה חברתית
5. עייפות כרונית
6. תחושת אשמה, חיטוט בעבר
7. תחושת כעס ורגזנות
8. ירידה בפעילות ובפרודוקטיביות
9. קושי בחשיבה המתבטא בריכוז נמוך, ירידה בזיכרון והססנות
 
 
 
 
בקליניקה ניתן לעתים קרובות לצפות בחולים שמתארים היסטוריה ממושכת של דיכאון שמתאימה לדיכאון דיסטימי, ובנוסף החמרה בסימפטומים המתאימה להגדרה של דיכאון מג'ורי. מצב זה מוכר כ"דיכאון כפול".

מלנכוליה
מלנכוליה הנה צורת דיכאון אשר נחשב לעמוק במיוחד. לרב, חולים הסובלים ממלנכוליה יזדקקו לאשפוז בבית חולים ולקבלת טיפול בדיכאון אינטנסיבי. במלנכוליה הסימפטומים של דיכאון מתבטאים בעוצמה רבה ולכן הם מקשים מאד על התפקוד הנפשי והפיזיולוגי של האדם. האדם חש כי הוא אינו מסוגל לעשות דבר מלבד להרגיש בדיכאון. הוא אינו נהנה מדבר, ואינו מצליח לבצע כל פעולה, אפילו לא לטפל בעצמו. במצב מלנכוליה התחושות הרגשיות נעשות מאד קהות, כך שבתקופת הדיכאון האדם אינו מצליח להרגיש כל שמחה או רגש חיובי כלפי אחרים. לעתים קרובות מופיעות מחשבות התאבדות שאף עלולות להתממש בניסיונות התאבדות. כל הסימפטומים לדיכאון קשים יותר במלנכוליה. ההפרעה בשינה עלולה להיות קיצונית, והחולה מצליח לישון שעות ספורות בלבד. הירידה בתיאבון וחוסר הטעם של האוכל עלולים להוביל לירידה משמעותית במשקל, ואפילו למצבים בהם יש צורך להזין את החולה באופן מלאכותי. דיכאון מלנכולי מחייב טיפול בדיכאון פסיכיאטרי מיידי.

דיכאון א-טיפי
הדיכאון הא-טיפי הינו צורה מיוחדת לדיכאון, ומאופיין בסימפטומים פיזיולוגיים של עלייה בתיאבון ובמשקל, עודף שינה, ותחושה של כבדות בגפיים. קיים קושי להבחין בבירור בין המצב הדיסטימי לדיכאון א-טיפי, אולם בדיכאון א-טיפי היכולת לתגובתיות רגשית נשארת, כך שכאשר מתרחש אירוע חיובי הדיכאון חולף לחלוטין בעוד שבדיסטימיה זה לא מתרחש. מאפיין נוסף לדיכאון א-טיפי, אשר קיים גם בדיסטימיה, הנו קושי במערכות יחסים כבר מגיל צעיר ביותר. האדם עם דיכאון א-טיפי רגיש ביותר לביקורת, וכאשר קיימת בעיה חברתית או שהוא חשוף לביקורת מצד משפחתו, חבריו או במקום העבודה הוא עלול ללקות בדיכאון, להסתגר ולנתק קשרים עם אחרים. טיפול בדיכאון התרופתי או בדיכאון א-טיפי דומה לזה של דיכאון מג'ורי. במקרים בהם התגובה של טיפול בדיכאון הראשוני לא מספקת יש לשקול מתן תרופות מקבוצת חוסמי האנזים MAO (ראה בהמשך).

דיכאון לאחר הלידה
כפי שציינו בהקדמה, מצבי דיכאון שכיחים יותר אצל נשים. הקשר בין שינויים הורמונליים והופעת דיכאון אצל נשים נחקר בהרחבה, אם כי עדיין ללא תוצאות חד-משמעיות. לעתים קרובות שינויים במצב הרוח הם חלק בלתי נפרד מהתסמונת הקדם-ויסתית. גם הופעת שינויים במצב הרוח ומצבי דיכאון של ממש בתקופת גיל המעבר תוארו בהרחבה בספרות הרפואית. מצב דיכאוני נוסף שעלול להופיע בקרב נשים הוא מצב רוח ירוד לאחר לידה, בפרט לאחר הלידה הראשונה. בדרך כלל מצב רוח זה חולף מעצמו ואינו נמשך יותר משבוע ימים. לעתים מצבי דיכאון ממושכים יותר (דיכאון מג’ורי) עלולים להתחיל לאחר הלידה. במקרים אלו האבחנה הינה "דיכאון מג’ורי לאחר לידה". בהקשר הזה יש לציין כי נשים אשר סבלו מהתקפי דיכאון בעבר הנן בסיכון גבוה יותר להתקף נוסף בתקופת ההריון ולאחר הלידה, ורצוי שיהיו בפיקוח רפואי מתאים בתקופה זו. בדיכאון לאחר לידה האישה מתקשה לטפל בתינוק ולמלא את צרכיו, לא מתעוררים בה רגשות חיוביים כלפיו, לעתים אף עולות תחושות דחיה וכעס כלפי התינוק. הרגשות האלו עלולים לגרום לרגשות אשם כבדים, שמחמירים את מצבה של האם אף יותר. התמונה הקלינית לדיכאון מג'ורי שתואר קודם לכן, עלולה להתרחש גם במצבי דיכאון לאחר לידה. ברוב המקרים, מצבי דיכאון בתקופת גיל המעבר ודיכאון לאחר לידה מטופלים טיפול בדיכאון זהה לזה הניתן בדיכאון מג'ורי. אולם, לאחרונה הוצגו בספרות הרפואית מחקרים התומכים בשימוש בהורמונים נשיים טיפול בדיכאון אלו.

דיכאון עונתי
האפיונים הקליניים לדיכאון עונתי זהים לאלו של דיכאון מג’ורי, אולם ההחמרה במצב הרוח קשורה באופן ברור לחילופי העונות. לעתים קרובות לקראת עונות הסתיו והחורף האדם סובל מסימפטומים של דיכאון, ולקראת האביב מצב הרוח חוזר להיות רגיל ואפילו מרומם.

דיכאון פסיכוטי
מצב קליני זה הנו הקשה שבין מצבי הדיכאון שתיארנו. מצב פסיכוטי מאובחן כאשר מחשבות או תחושות לא מציאותיות (מחשבות שווא) הופכות לחלק בלתי נפרד מהסימפטומים הדיכאוניים. במצבים אלו החולה יכול לדמות למשל, שהוא סובל ממחלה סופנית שלמעשה איננה קיימת , ושמחלתו כה חמורה שאף רופא לא יצליח לרפאו (מחשבות שווא של יאוש ומחשבות שווא היפוכנדריות), או שהוא עשה דברים כה חמורים שבגללם אלוהים מענישו בדיכאון (מחשבות שווא של אשמה). במצבים אלו עלולים להופיע גם שווא של אשמה). במצבים אלו עלולים להופיע גם שינויים בתחושות (הלוצינציות), למשל שמיעת קול שמאשים אותו עקב חומרת חטאיו או קול שאומר לו שמצבו יהיה קשה לנצח. חולים אלו סובלים מאד, ונמצאים בסכנה גבוהה לבצע מעשים אובדניים, לכן עליהם לקבל טיפול בדיכאון דחוף, לרוב במסגרת אשפוז.
 

לחץ כאן למידע נוסף על מאניה דיפרסיה

© 2015 כל הזכויות שמורות למיינד קליניק פרופסור גרינהאוס
STGBEAUTIFUL WEB
TECHNOLOGY
STG שיווק באינטרנט