צרו עימנו קשר
03-6962733
03-6962745

טיפול בהימורים

טיפול בהימוריםממצאי מחקר בינלאומי חדש מבטלים את ההנחה הרווחת כי התמכרות להימורים מתרחשת על רקע נפשי. מתברר שהמכורים למשחקי מזל סובלים מגירוי יתר של אזורים במוח הקשורים במערכת ההנאה והעונג, בגלל הפרשה גדולה מהרגיל של הורמונים מסוימים והחדשה הטובה היא: יש תרופות אשר מנטרלות את הצד הפיזי של ההתמכרות.

שתי עובדות חדשות מעסיקות בשנה האחרונה את הרופאים המומחים לגמילה מהימורים. הראשונה, אותר המרכז במוח אשר גורם להפרשת יתר של הורמונים מסוימים בזמן העיסוק בהימורים. כלומר, הסיבה להתמכרות היא פיזיולוגית ולא נפשית כפי שסברו עד היום. העובדה השנייה היא שמספר המכורים להימורים הוא 3%-5% מכלל האוכלוסייה ועל פי ההערכות אחוז זה גדל בהתמדה. בישראל, לדברי החוקרים, גדל מספר המכורים פי 6 במהלך חמש השנים האחרונות, כשלמכורים החדשים הצטרפו בני נוער רבים. "התמכרות להימורים היא אחת העמידות והקשות בין כלל ההתמכרויות", אומר פרופסור פנחס דנון ("מיינד קליניק" תל אביב) שחוקר את התחום. "זוהי אומנם התמכרות 'יבשה', שלא כרוכה בשימוש בחומרים כלשהם, אבל היא שוות ערך בעוצמתה להתמכרות להרואין או לקוקאין. "בעוד שהמכורים לסמים מתמכרים לחומר הפעיל בסם והיעדרו גורם לתופעת ה'קריז' הידועה, המכורים להימורים מתמכרים לאקט ההימור. הריגוש שהם חווים הוא מעצם פעולת ההימור וללא כל קשר לתוצאות – רווח או הפסד – שנובעות ממנה".

הפרשת יתר של ההורמונים

במסגרת מחקר בינלאומי, שהתחיל לפני שנתיים באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, ביקשו החוקרים לבדוק את הפן הפיזי של ההתמכרות להימורים, בניסיון להבין מה מתרחש במוח האדם במהלך הימורים. במחקר השתתפה גם קבוצת מחקר ישראלית, שבראשה עמד פרופסור דנון וכללה גם את ד"ר יהודית גונופולסקי ממרכז מיינד קליניק, תל אביב. "בדקנו באמצעות מבחן נוירופסיכולוגי מאות מכורים בגילאי 18-80 – 60% מהם גברים ו-40% נשים", מספר פרופסור דנון. "מיפינו את הסימפטומים שלהם וחילקנו אותם לקבוצות לפי דרגות ההתמכרות ומאפיינים אחרים. לאחר מכן שלחנו אחדים ממשתתפי המחקר למחלקת ההדמיה בבית החולים שיבא ושם במהלך משחק הימורים יזום דרך מחשב נערכה להם הדמיית MRI. למשחק המחשב היו מאפיינים זהים לעקרון הרולטה, קלפים וכו' ולכן הנחקר היה באותה רמת ריגוש שהוא חווה בעת הימור 'אמיתי'". מתוצאות ההדמיה התברר שכל הנבדקים לוקים בגירוי ובהפעלת יתר של אזורים במוח הקשורים במערכת ההנאה והעונג. בבדיקות אחרות נמצאה אצל כולם הפרשת יתר של ההורמונים דופמין וסרוטונין – אשר אחראים בין השאר על מצב הרוח. לגילוי הזה יש משמעות טיפולית חשובה", אומר פרופסור דנון. "עד לאחרונה טופלו מכורים להימורים בנגזרות של פרוזאק ובתרופות אחרות, שלא סייעו להם. בעקבות ממצאי המחקר, שלפיהם הסיבה להתמכרות היא גופנית, שונה הטיפול התרופתי והיום הם מטופלים בתרופות כמו טופמקס, רסיטל, זייבן, רוויה ועוד".

חיים כפולים

לג', מכור 'כבד', סייע הטיפול התרופתי ה'חדש' להיגמל מהתמכרותו רבת השנים להימורים. "ג' הגיע אלי לטיפול לפני שנתיים", מספר פרופסור דנון. "הוא היה בן 42 וחייו התפרקו לרסיסים: אשתו זרקה אותו, אחרי שאיבד את ביתם ואת כל רכושם והוא פוטר מעבודתו כסמנכ"ל כספים בארגון גדול". לדברי פרופסור דנון, סיפר לו ג' שהתחיל להמר מיד לאחר שסיים את שירותו הצבאי. חבר לקח אותו לקזינו ושם חווה, לדבריו, התרגשות יוצאת דופן. מאז לא הפסיק להמר. הוא למד באוניברסיטה, הקים משפחה, נולדו לו ילדים ועם הזמן הגיע לעמדת ניהול בכירה ומתוגמלת, אבל לצד החיים המהוגנים שניהל היו לו חיים נוספים, סמויים מהעין – חיי מהמר כפייתי. ג' הכיר את כל בתי הקזינו הלא חוקיים בישראל. הוא נודע כאדם אמין ואחראי וכרישי השוק האפור לא היססו להלוות לו, בריבית רצחנית, סכומי כסף גדולים, שתמיד הקפיד להחזיר. הוא נהג להמר מדי ערב. כשלא היה לו מספיק כסף, הסתפק בהימורים במקומות עלובים בדרום תל אביב. עם השנים גדל תיאבונו והוא הוטס על ידי בתי הקזינו לחו"ל. לפרופסור דנון הוא סיפר איך בלילה אחד ממוזל הרוויח 100 אלף דולר, אך למחרת הפסיד את סכום הזכייה ועוד 50 אלף דולר. משפחתו של ג' לא ידעה דבר. רק כאשר מיצה את האשראי אשר קיבל מהבנק וזה לחץ עליו להחזיר את חובו, סיפר לאשתו על התמכרותו. בהמשך הסתבך עם השוק האפור ונאלץ כאמור למכור את ביתו. "הוא סיפר לי שיש לו ממש צורך פיזי להמר וכשהוא נמצא בקזינו הוא פשוט בעולם אחר", אומר פרופסור דנון. "אחרי הגירושים הופנה ג' על ידי רופא המשפחה שלו לפסיכיאטר והוא טיפל בו באמצעות ציפרמיל – תרופה נוגדת דיכאון. אבל קרה לו מה שקורה ללא מעט מכורים: התרופה שיפרה את מצב רוחו, בטחונו העצמי חזר אליו, והוא חזר... להמר". כשהגיע ג' לפרופסור דנון הוא הבין שהוא מכור וחייב להיגמל. בעזרת טיפול קוגניטיבי וטיפול תרופתי מתאים הצליח לעמוד במשימה. כבר שנתיים רגלו לא דרכה בבית קזינו. הוא עובד באופן מסודר ולא מתגעגע להימורים.

נשים תחת השפעה

בניסיון לאפיין את דמות המכורים להימורים חילקו אותם החוקרים הישראלים לשלוש קבוצות. בקבוצה הראשונה, הנחשבת לגדולה ביותר וכוללת את בני כל הגילאים שנבדקו, מצויים המהמרים הכבדים. "לאנשים האלה לא משנה אם הרוויחו או הפסידו את הבית של ההורים שלהם", אומר פרופסור דנון. "עצם הטלת הקובייה יוצר אצלם ריגוש חריף. מהמר כזה יהמר בכל האמצעים: קלפים, רולטה, סנוקר או בורסה. כל עוד נגרם לו ריגוש פיזי, הוא לא יפסיק". בקבוצה השנייה מצויים אנשים שלא שולטים בדחפיהם. הם מהמרים בגדול, בדרך כלל על כל הקופה, בגלל צורך פיזיולוגי ונפשי כאחד. הם מפתחים תלות בריגוש ועוסקים בהימורים נושאי סיכון ובסכומים גדולים. בקבוצה הזו נמצאים בעיקר בני 20-30. הקבוצה השלישית כוללת נשים שההתמכרות שלהן להימורים נובעת מאובססיה. "בדרך כלל מדובר בנשים בנות 40 ומעלה, שהתגרשו, פוטרו או שילדיהן עזבו את הבית וכתוצאה מכך התפתחה אצלן התנהגות טורדנית כפייתית. הן נוהגות להמר על אותו מספר ובאותו מקום, כשהן מקפידות על כללים טקסיים אשר חוזרים על עצמם. הן מכורות בעיקר לכרטיסי חיש גד, למשחקי קלפים ולמכונות משחק".

הלוואות למימון ההתמכרות

ר', בת 65, התמכרה לגירוד כרטיסי חיש גד, מה שכמעט גרם לה לאבד את ביתה ואת כל רכושה. "בגיל 28 כבר הייתי אמא לעשרה ילדים", היא מספרת. "במשך כל השנים הייתי עקרת בית, גידלתי את הילדים. עד גיל 59 לא ידעתי אפילו איך נראה מקרוב דוכן של מפעל הפיס". לפני שש שנים, בהתלהבות של רגע, רכשה כרטיס חיש גד. "לימדו אותי איך לגרד וראיתי שאני נהנית מזה", היא אומרת. "בפעם הבאה קניתי כבר 2-3 כרטיסים, ואחר כך 20 כרטיסים. המוכרים הכירו אותי והיו נחמדים אליי והתעניינו בי. הם שיכנעו אותי בכל פעם מחדש שיש הגרלות חדשות שכדאי לי לנסות ואני, שנהניתי מעצם העמידה בדוכן, מעצם גירוד הכרטיס, התפתיתי, מה גם שזה נחשב מהוגן ולגמרי חוקי. ככה, כל יום, כל שבוע, גדלה מלכודת הדבש והפילה אותי חזק לתוכה". שלושה ימים אחרי שקיבלה את הקצבה החודשית שלה כבר לא נשארה אגורה. הכל בוזבז בדוכן מפעל הפיס. ר' נטלה הלוואות כדי לממן את ההתמכרות. "הבנק נתן, אבל כמו במעגל חזרתי תמיד לנקודת ההתחלה. הייתי ברווח ואז נפלתי והפסדתי, וחוזר חלילה". ילדיה לא ידעו תחילה דבר. "תמיד הייתי אמא שנותנת ופתאום הפכתי לאמא שמתחננת שייתנו לה כסף. השינוי הזה גרם להם זעזוע. מאמא שמבשלת, דואגת, ביתית, הפכתי בעיניהם למהמרת חסרת אחריות שמפסידה כספים שאין לה. הם התביישו בי ועם חלק מהם היחסים הורעו עד כדי ניתוק. בשלב ההוא כל כך כעסתי על עצמי. הרגשתי שאני אפס. הביטחון העצמי הלך וירד והרגשתי איך אני צוללת. רגע לפני שהתמוטטתי ביקשתי עזרה מפסיכיאטר". ר' פנתה לפרופסור דנון והוא טיפל בה בתרופה בשם רסיטל. "פתאום יכולתי לחשוב על עוד דברים, לא רק על הכרטיס הקטן הזה, ששיגע אותי והרס לי את החיים", היא אומרת. "התחלתי לעבוד בשמירה על ילדים ואני מעסיקה את עצמי עד הלילה, כדי שלא יישאר לי רגע פנוי לחשוב על העבר ולהצטער". לדבריה, היום כשהיא עוברת ליד דוכן של מפעל הפיס זה כבר לא עושה לה את זה. "רגע אחרי שמגרדים את הכרטיס ההתרגשות הגדולה נעלמת. זו התמכרות שההנאה ממנה היא רק לדקות. היום קל לי ללעוג לצורך שהיה לי בהנאה של רגע שבגללה הפסדתי סכומי עתק".

הנוער: מתמכר להימורים ברשת

לצד הגידול במספר המהמרים הבגירים, מזהים החוקרים גם גידול במספר בני הנוער המהמרים, בעיקר באמצעות אתרים באינטרנט. "בשנים האחרונות חלה עלייה דרסטית במספר הנערים שמתמכרים להימורים", אומר פרופסור דנון. לפני חודש, הוא מספר, הגיעו אליו הורים מבוהלים שסיפרו לו שבנם בן ה-16 מכור למשחקי הימורים באינטרנט. הם גילו את זה אחרי שהתברר להם שלמימון ההימורים משתמש הנער בכרטיסי האשראי שלהם. במהלך שיחה יזומה איתו הודה הנער כי גנב כרטיסי אשראי גם מהורים של חברים שבביתם התארח. חובו עמד על 30 אלף שקל. ההורים הסכימו לשלם, בתנאי שהבן יבטיח להם שיפסיק להמר. ההבטחה ניתנה, אבל מהר מאוד הם גילו שלא רק שהוא המשיך להמר, אלא אף מצא דרך חדשה להשיג כסף: הוא מכר חפצים יקרי ערך מהבית. "הנגישות החופשית לאתרי ההימורים באינטרנט מטרידה אותי", אומר פרופסור דנון. "לכאורה הכל בסדר, הכל חוקי. אבל דווקא בגיל ההתבגרות המבולבל זה יכול להוות מלכודת למי שיש לו נטייה להתמכר". להורים ייעץ פרופסור דנון לתחום לנער גבולות ברורים ולא גמישים. "הייתי חייב לנקוט קו נוקשה", הוא אומר. "לכן דבר ראשון ביקשתי שיצמצמו לו את דמי הכיס ויחסמו את הכניסה לאתרי ההימורים במחשב. בהמשך הגברתי את הלחץ וביקשתי מהם שיהיו 'שוטרים' שלו: שיעקבו אחרי הכניסות שלו לאתרים מסוימים, שיחטטו לו בכיסים. "זה פגע בחופש הפרט שלו, אבל רק הודות למשטר 'היד הקשה' הוא חזר ללמוד והתחיל להשתתף בטיפול פרטני ומשפחתי. בשלב הזה נראה לי שהוא יתמודד עם הגמילה ללא צורך בטיפול תרופתי. אך אם יחזור להמר, לא נהסס להמליץ להוריו להשתמש באחת התרופות שמוכרות כיעילות בגמילה מהימורים".

© 2015 כל הזכויות שמורות למיינד קליניק פרופסור גרינהאוס
STGBEAUTIFUL WEB
TECHNOLOGY
STG שיווק באינטרנט