כיום, בעידן של התפתחויות טכנולוגיות, מצטרפים לטיפול בחרדה גם טיפולים בטכנולוגיה של ביופידבק ונוירופידבק. בשנים האחרונות הולכים ומתרחבים יישומים קליניים המבוססים על נוירופידבק. כך, למשל, מחקרים מראים יעילות הטיפול בהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, באפילפסיה, בהפרעות שינה, בהתמכרויות, בהפרעות אכילה ועוד.
טיפול נוירופידבק מבוסס על ההנחה כי שינויים בתפקוד הנוירונאלי של המוח יכול להוות סיבה להפרעות נפשיות שונות. הטיפול בנוי על משוב שמקבל המטופל לגבי פעילות החשמלית של המוח. ההנחה היא שלכל אדם יש יכולת לשלוט בפעילות של מוחו ולווסת את פעילותו על מנת לשפר את תפקודו של המוח. כך גם במקרה של הפרעת חרדה: ניתן ללמוד לווסת את תדרי גלי המוח במטרה להרגיע מערכות שאחראיות על הרגש ועל תחושת החרדה כגון המערכת הלימבית.
מדידת הפעילות החשמלית של המוח נעשית על ידי אלקטרודות המוצמדות לראשו של המטופל. הנתונים המתקבלים על צג המחשב משקפים את סך כל הפעילות החשמלית המתרחשת במוח ברגע נתון. על מנת לאסוף מידע מקיף ככל הניתן, משתמשים באלקטרודות רבות המפוזרות בחלקים השונים של הקרקפת. אלקטרודות אלה אוספות מידע מהחלקים השונים של המוח.
לאחר האבחון והניתוח של התמונה המתקבלת המטפל קובע את תהליך האימון במטרה להגיע לפעילות המוחית הרצויה. במהלך הטיפול המטופל לומד ליצור את דפוס גלי המוח הרצוי. התוצאות החיוביות של הטיפול יראו שיפור בוויסות העצמי וירידה בתחושת הלחץ והחרדה. בשנת 2009 פורסם מחקר שמדווח על תוצאות חיוביות של שימוש בנוירופידבק להורדת רמת החרדה. נוירופידבק מתאים לילדים ולמבוגרים וניתן ליישמו בכל גיל. יעילות הנוירופידבק היא ארוכת טווח, כך שהלמידה שנרכשה פעם מלווה את המטופל לכל החיים.
גם אנשים שלא סובלים מהפרעות נעזרים בנוירופידבק בהצלחה רבה במגוון תחומים, למשל שיפור תפקודים קוגניטיביים או ביצועים מוטוריים (מתאים במיוחד לספורטאים, רקדנים ומוזיקאים). בשנת 2002 פורסם מחקר של נאס"א שמדווח על הצלחת ניסוי שבו השתמשו טיפול בנוירופידבק כדי לצמצם טעויות בטיסה.
נכתב על ידי פרופ' גרינהאוס
קרא עוד: מאניה דיפרסיה
קרא עוד: טיפול בדיכאון