טיפול בקסדה מגנטית

אם חשבתם שפסיכיאטר ופרוזאק הם הפתרון היעיל ביותר לדיכאון קליני, כדאי שתכירו את הטיפול ב"גרייה מגנטית מוחית עמוקה". הקסדה המשוכללת הזו גם משפרת את יכולות החשיבה של המטופלים בה וגם יעילה בטפול בדיכאון קליני עמיד.

עוד משחר נעוריו סבל א' מירושלים מדיכאון קליני קשה שהופיע לפרקים ונאלץ להתמודד עם ההפרעה עשרות שנים באמצעות תרופות. לאחרונה גילה טיפול חדשני בהפרעה ששיפר משמעותית את חייו - טיפול באמצעות גלים מגנטיים. בימים אלה, כשהוא חוגג את יום הולדתו ה-60, הוא מעריך שהפך לאדם מרוכז יותר הודות לטיפול החדשני.

"הדיכאון כמחלה כרונית רובץ בכל שלב בחיי הבוגרים ותרופות היו עוזרות לי רק לתקופה מוגבלת", מספר א', " ניסיתי פרוזאק ותרופות דומות, אבל כל תרופה שקיבלתי לא הצליחה להשפיע לטווח הארוך". לפני כשנה וחצי קיבל א' במרכז הרפואי "שלוותה" טיפול ניסיוני באמצעות גירוי מגנטי לאזור הראש וחל שיפור במצבו. כעבור שמונה חודשים פנה לבית החולים הפסיכיאטרי "באר יעקב" לטיפול חוזר וגילה שמדובר בתחליף אפשרי ואף מוצלח, לפתרון התרופתי קצר הטווח.

"טופלתי בגלים מגנטיים במשך חודש, חמישה ימים בשבוע ובהמשך פעם בשבוע", הוא מספר, "אם מצב הרוח הנורמלי שלי יכול היה לעמוד על חמש בסקאלה שבין אחת לעשר, בא הטיפול החדש והסית את מצב רוח בשתיים עד שלוש נקודות כלפי מעלה".

מגיבים לגירוי

הטיפול בגרייה מגנטית מוחית עמוקה, המכונה בלעז Deep TMS, צובר בחודשים האחרונים תאוצה כאלטרנטיבה מתחרה לטיפול התרופתי בדיכאון קליני קשה. עבודה חדשה שבוצעה ביחידת המחקר בבית החולים הפסיכיאטרי "באר יעקב" מגלה כי הגרייה המגנטית יעילה בהפחתת שיעורי הדיכאון וממצאים ראשונים מצביעים על שינוי לטובה גם ביכולת החשיבה של נפגעי דיכאון שנחשפים לסודות המגנט.

ראשיתו של הטיפול היתה כבר לפני עשור, כשנפגעים פסיכיאטריים טופלו על ידי מוט שפלט שדות מגנטיים לעבר שני צדי הראש באמצעות שני סלילים, אולם בישראל פותחה בשנים האחרונות במכון ויצמן בשיתוף עם חברת "BrainsWay" קסדה המאפשרת לבצע חשיפה עמוקה לשדות מגנטיים לאזורים נרחבים בקליפת המוח של המטופל. כיום, מוצבים מכשירים לגרייה חשמלית בשישה בתי חולים בארץ. גרייה מגנטית עמוקה מבוצעת במלאכת מחשבת: הקסדה שדרכה מתבצע הטיפול פולטת שדות מגנטיים חשמליים בהתאם לאזורי המוח השונים המיוצגים עליה.

המטפל צריך למצוא את "סף הגירוי" -גירוי מגנטי בודד לאזור המוחי הקשור בהנעת כפות הידיים. המטפל בודק אם כף ידו קופצת. כך ניתן לקבוע אם המכשיר מותאם למטופל באופן תקין. בהמשך המטופל עובר סדרה של 42 גירויים מגנטיים נקודתיים בעוצמה הנקבעת בראש לאורך 20 דקות, בהפסקות של 20 שניות בין גירוי לגירוי. כל גירוי מורגש כדפיקה קלה בקול דמוי ירייה, מה שמאלץ את המטופלים פעמים רבות להשתמש במהלך הטיפול באטמי אוזניים. ברוב המקרים נקבעת עוצמה נמוכה מתוך סקאלה שנעה בטווח של 1-100הרץ, אולם אם המטופל לוקח תרופות, מותאמת עבורו עוצמה גבוהה יותר. עוצמה של 20 הרץ נחשבת לגירוי מגנטי מעורר, שתפקידו לעורר אזורי מוח רדומים בנפגעי דיכאון ועוצמה נמוכה יותר נחשבת לגירוי מגנטי מדכא, שתפקידו לדכא אזורי מוח פעילים מדי, תוך מניעת שחרורם של חומרים כימיים.


הטיפול מבוצע לרוב למשך חודש, פעם ביום, ושיפור מורגש כעבור 10 עד 15 טיפולים בממוצע. בתום החודש הראשון מוצע טיפול תומך פעם בשבוע, למשך חודש נוסף. חוויית הטיפול עבור החולים עשויה להיות מוזרה. "המכשיר מזכיר קסדה של אופנוע והגירוי המגנטי מורגש כמו מישהו שנותן מהלומות על הקסדה", מספר א', "יש כאב מסוים, אבל הוא נסבל, זה דבר שאפשר לעמוד בו. כבר במהלך הטיפול מרגישים שינויים במצב הרוח ואי הנוחות המסוימת בטלה בשישים לעומת השיפור ברמת הדיכאון".

"עשיתי מעין מדיטציה. במצבים כאלה משתדל לא להתאמץ להתרכז יותר מדי, אלא פשוט להריץ איזו מחשבה אחת בראש או להתרכז בנשימות".

מחקר חדש ב"באר יעקב" בדק שאלוני הערכה פסיכיאטרית וקוגניטיבית שמילאו נבדקים אשר טופלו במכשיר הגרייה המגנטית. לאחר הטיפולים, התברר כי החשיפה לשדות מגנטים בטיפול עמוק הובילה לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי.

"לא ניתן לקבוע עדיין אם השיפור הקוגניטיבי נובע מהטיפול במכשיר או מהשיפור במצב הדיכאון שנגרם מהמכשיר". את השיפור הרגיש גם א', המעיד כי במהלך הטיפול הגיע ליכולות ריכוז, תקשורת ועבודה גבוהות יותר עם אנשים אחרים. "הטיפול חידד לי את המחשבה", הוא אומר, "קיבלתי יותר מרץ והפכתי לאדם יותר רגוע, פחות מתוח".

מחקר נוסף שמתבצע ב"באר יעקב" מנסה לבחון את הטיפול בגרייה מגנטית לחולי סכיזופרניה הסובלים מהזיות שמיעה. במקביל, מחקר שלישי מצא לאחרונה כי הטיפול המגנטי יעיל בשיכוך דיכאון חוזר בחולים שטופלו בעבר בגרייה מגנטית. הניסיון המחקרי על הגרייה המגנטית העמוקה לדיכאון נצבר גם ב"שלוותה", שם הוכנס לראשונה לשימוש הפיתוח הישראלי לפני שלוש שנים.
לאחרונה, אובחנה שם באחד המחקרים ירידה של 50 אחוז ומעלה בדרגת הדיכאון כתוצאה מחשיפה לגרייה המגנטית. ד"ר חיליק לבקוביץ', מנהל המעבדה לחקר הרגשות והקוגניציה בשלוותה ופסיכיאטר בכיר בשירותי בריאות כללית, מעדכן כי "ההתפתחות משמעותית ביותר ובימים אלה אנו יוצאים במחקר הרב-מרכזי הראשון במערב".

"30 אחוז מנפגעי הדיכאון לא מגיבים לתרופות נוגדות דיכאון או מגיבים באופן מאוד חלקי, וצריך לעזור לחולים הללו באמצעות טכנולוגיה זו. כאשר מטופל לוקח תרופה כמו לוסטרל, פרוזאק או ציפרלקס וזה לא עוזר או שהוא פיתח תופעות לוואי, הוא לוקח תרופה שנייה וגם היא לא עוזרת או שמתפתחות תופעות לוואי כמו שינוי בתפקוד המיני, כאבי בטן וכאבי ראש, הוא מתאים לטיפול זה", מבהיר ד"ר לבקוביץ'.

גם בבית החולים הדסה עין כרם הוכנס המכשיר לשימוש, אך שם נזהרים יותר עם ההערכות. פרופ' אריה שלו, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בהדסה, טוען כי "הטיפול עדיין מחקרי ומוצע כיום רק כניסוי למתנדבים. לפעמים הטיפול מצליח ולפעמים לא, אפילו אצל אותו מטופל. לדעתי, יש להמתין עד שהניסוי יסתיים כדי להגיע לתוצאות".

כיום, עיקר הטיפול בדיכאון ניתן בתרופות, הן בממסד הפסיכיאטרי והן אצל רופאי המשפחה, שהם המובילים בארץ במתן מרשמים לכדורים פסיכיאטריים ממשפחת פרוזאק. 

כיום, כאמור, החל מחקר גדול, רב-מרכזי ונערך דגם בשלוותה, בבאר יעקב, בהדסה עין כרם, ברמב"ם ובמרכזים רפואיים נוספים בעולם לקראת הגשת הטכנולוגיה לאישור סופי במינהל המזון והתרופות האמריקאי - צעד נוסף בדרך לאישורה.

ומעבר לתרופות ולגרייה המגנטית, טיפולים חדשניים נוספים מפותחים במטרה לסייע להתמודד עם מגיפת הדיכאון המתעצמת. כאלה הם הקוצבים נגד דיכאון: אביזרים המוחדרים לגוף בניתוחים נוירוכירורגיים ומבקשים לפתור דיכאון קליני עמוק באמצעות אלקטרודה באזור המוח. אלא שטיפולים אלו כרוכים כמובן בסיבוכים קשים ובעיקר דימומים ואובדן זיכרון וגם הם מוגדרים כיום ניסיוניים.
בנוסף, קיימים, כמובן, גם טיפולים פסיכולוגיים. "ישנם טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים תחומים בזמן ומוצלחים לדיכאון, שאינם מפותחים מספיק בארץ בהשוואה לאירופה - שם מדובר בטיפול שווה ערך לתרופות", מסביר פרופסור שלו מהדסה, "לטיפולים האלה קיימת יעילות גבוהה שהוכחה במחקרים והם מתאימים למי שרוצה להימנע מטיפול תרופתי".