טיפול פסיכולוגי בדיכאון משולב עם טיפול תרופתי

טיפול פסיכולוגי עוזר לאנשים הסובלים מדיכאון וזקוקים ביותר להבנה, תמיכה ועידוד. אלו מרכיבים מרכזיים גם בגישה הרפואית למצבי דיכאון. לעתים קרובות מצבי הדיכאון מופיעים במסגרת סערה רגשית אישית, במסגרת של קשיים מציאותיים בהתמודדות (בין-אישיים, משפחתיים או כלכליים), על רקע של קשיי אישיות או על רקע טראומות פסיכולוגיות או פיזיות מן ההווה ומן העבר.

מקובל להסביר לאדם את מצבו ולחזק בו את הציפייה להחלמה, כאשר אלו לעתים מספיקים כדי להתגבר על תקופת המעבר עד להבראה מהדיכאון. עם זאת, לעתים קרובות מצבי הדיכאון מופיעים במסגרת סערה רגשית אישית, במסגרת של קשיים מציאותיים בהתמודדות (בין-אישיים, משפחתיים או כלכליים), על רקע של קשיי אישיות או על רקע טראומות פסיכולוגיות או פיזיות מן ההווה ומן העבר.

מחקרים רבים מראים כי לשילוב של טיפול תרופתי מתאים עם טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי יש הצלחה רבה בטיפול במצבי דיכאון ובמניעת הישנות הדיכאון. טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי מתבסס על השפעת המחשבות על מצב הרוח וההתנהגות של האדם הסובל מדיכאון. עקרון מרכזי בגישה זו טוען כי מחשבות אלו הן שליליות, אוטומטיות ומוגזמות. ההנחה היא כי כאשר האדם מצליח לשלוט במידה יעילה יותר על המחשבות הדיכאוניות (באמצעות תרגילים מודרכים על ידי מטפל מוסמך) תושג הטבה במצבו הנפשי.

ננסה להמחיש את הגישה של טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי באמצעות הדוגמא הבאה:

חשש לחזור הביתה
רותי, אישה בת 42, מורה במקצועה, גרושה, סובלת מדיכאון מג'ורי שחזר מספר פעמים במהלך חייה ומטופלת בהצלחה בתרופות נוגדות דיכאון. רותי עומדת להשתחרר מאשפוז ממושך במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים. לאחר ביקור מקדים בבית, רותי דיווחה למטפל שלה על פחדיה מהשחרור ורצונה להמשיך לשהות במסגרת האשפוז. רותי מספרת שבעת שביקרה בביתה, למרות שהיא אוהבת את הבית, עלו בראשה מחשבות קשות לגבי בדידותה, הזרות שהיא חשה בביתה וחוסר רצונה לעזוב את הצוות המטפל התומך.

היא ציינה שהיא חוששת שלאחר השחרור, בשל מצוקתה ובדידותה, היא עלולה לנסות להתאבד. במהלך השיחה עם המטפל, התחדדו במידה ניכרת מחשבות שליליות אלו וגרמו להחרפה של תחושות הדיכאון והחרדה אשר ליוו אותה. בעזרת המטפל הקוגניטיבי, רותי הבינה כי דאגותיה מוגזמות ולעתים גם אינן תואמות את המציאות. למעשה, השאלה שהטרידה אותה ביותר הייתה, כיצד לארגן את הימים הראשונים לאחר האשפוז, כך שהיא תחוש שוב נוח בבית ממנו נעדרה לזמן ארוך. במהלך השיחה עם המטפל היא הגדירה עמו את הפעולות שעליה לבצע כדי להתמודד עם השחרור בכוחות עצמה. מיקוד זה הביא להקטנת החרדה והעלמות המחשבות האובדניות.

במצבי דיכאון חשוב מאד ללמד את החולה שמעבר לתרופות ניתן להיעזר גם בשיטות הרפייה, דמיון מודרך, היפנוזה ועוד כדי להתגבר על חרדה, אי שקט ונדודי שינה. החשיבות של שיטות אלו היא שהן משפיעות באופן חיובי על המחשבות של האדם, מאחר והן גורמות לו להרגיש שהוא מסוגל לעזור לעצמו ובכך מתחזק הביטחון שלו בעצמו. אנו סוקרים בהרחבה את הטיפולים האלטרנטיביים בפרק על טיפולים אלטרנטיביים בדיכאון וחרדה.

הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מלמדת את החולה להתמודד טוב יותר עם חשיבה שלילית ומעוותת. חשיבה מעוותת גורמת לסובלים מדיכאון להתמקד במחשבות ואפשרויות שליליות, כפי שראינו בדוגמא של רותי. למרות שחשיבה שלילית ומעוותת עלולה להופיע גם במצבי חיים רגילים, כמות המחשבות השליליות והאמונה המוטעית בדבר נכונותן גוברת במצבי דיכאון.
נושא משמעותי נוסף בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית קשור למניעה של הישנות הדיכאון. כאשר האדם לומד להתמודד עם מחשבות שליליות, הוא עשוי למנוע בעתיד כניסה למצבים בהם מחשבות מעוותות שולטות בחשיבה ומקדמות התרחשות דיכאון.

מלבד הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית קיימים טיפולים פסיכולוגיים נוספים במחלת הדיכאון. כאשר מי שלקה בדיכאון סובל גם מבעיות אישיות, זוגיות או מבעיות משפחתיות ייתכן והפנייה לשיטות טיפול אחרות כגון טיפול פסיכולוגי דינאמי, טיפול זוגי, טיפול משפחתי מתאימה אף היא. שיטת הטיפול הפסיכולוגי הקלאסית הקרויה טיפול דינאמי או טיפול פסיכואנליטי-פרוידיאני שכיחה מאד בישראל, אך אין הרבה ממצאים מדעיים לגבי יעילותה ב טיפול בדיכאון. בכל מקרה, לא פחות חשובה מהגישה היא הכשרת המטפל עצמו. לכן מומלץ לפנות רק למטפלים מומחים בפסיכותרפיה ולקבל המלצות לגביהם.


קרא עוד: דיכאון קליני
קרא עוד: מאניה דיפרסיה