צרו עימנו קשר
03-6962733
03-6962745

טיפול קוגניטיבי בדיכאון

צור קשר"לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב" רק המחשבה על כך מעלה חיוך על השפתיים. אך החיים אינם כאלה כי 10-20 אחוז מהאוכלוסיה סובלים מגל דיכאוני לפחות פעם אחת בחיים. נתון זה אומר שגן העדן האבוד של רבים מאיתנו, מוחלף במציאות היום יומית של רגשות אשם, מתח, חוסר הערכה עצמית, ראיית שחורות, עוינות וביקורתיות. חיינו שיכולים להיות כה נפלאים, מכוסים בעננה של אפרוריות, תחושת חדלון וחוסר מוצא .

הפסיכיאטר אהרון בק פיתח את אחת התיאוריות הבולטות שמסבירות דיכאון : התיאוריה הקוגניטיבית. לדעת בק, מחשבות (קוגניציות) שליליות מייצרות דיכאון. תפיסות שליליות אלה מתפתחות במהלך הילדות ומושפעות מהתנסויות עם הורים ועם אחרים בעלי משמעות בחיי הילד. תפיסות אלו מופיעות באופן אוטומטי, ללא מודעות כלשהי לתהליך ומתרכזות סביב שלושה נושאים: מחשבות שליליות על עצמי ("אני מכוער", "אני כישלון", "אני חסר ערך"), מחשבות שליליות על אחרים ( "אף אחד לא אוהב אותי", "אנשים מזלזלים בי") ומחשבות שליליות על עתיד ("אין תקווה, כי הדברים יישארו כך תמיד").

לפי הגישה הקוגניטיבית, השליטה על מצבי הרוח ועל הדיכאון נתונה בידינו בלבד! היכן טמון המפתח? – במערכת האמונות הבסיסיות שלנו ובדרך בה אנו מחליטים לחשוב על הקורה לנו. טיפול קוגניטיבי בדיכאון מניח כי שינוי בתחומים אלו יגרום לשינוי בצורת ההתייחסות לאירועי החיים אשר יביא לשיפור במצב הרוח ובחיוניות. לגישה הקוגניטיבית בדיכאון יש מספר עקרונות.

עיקרון ראשון: כל מצב רוח הוא תוצר של מחשבות, כאשר למחשבות אלו אחריות בלעדית על מצב הרוח. דוגמה קטנה שתמחיש כיצד קורה תהליך זה- דמיינו שאתם יושבים לבדכם בבית בשעת לילה מאוחרת ושומעים רשרוש מעבר לדלת. אם תחשבו שעוד שנייה פורצים לכם לבית, קרוב לוודאי שתרגישו פחד או אי- נוחות. לעומת זאת, אילו תחשבו שילדכם חזר הביתה לאחר מסיבה, מה תרגישו? סביר להניח שתרגישו תחושת הקלה. ההרגשה נבעה מהבחירה, לאיזו מחשבה להאמין. מכך נובע העקרון שני: הגורם לדיכאון הן המחשבות השליליות. הן גורמות לנו להאמין שהדברים באמת נוראיים כפי שהצלחת לדמיין אותם. תמונת העולם השחורה הופכת להיות כה מעוותת ובלתי הגיונית כשאין כל קשר בין ההרגשה לבין המציאות. מכך נובע העיקרון השלישי: מחשבות שליליות מכילות כמעט תמיד עיוותי חשיבה שעשויים להיראות תקפים ואמיתיים אך כאשר בודקים אותם לעומק, נוכחים לדעת כי ברוב המקרים, מחשבות אלו אינן הגיוניות או פשוט שגויות. טכניקות קוגניטיביות מלמדות את הסובל מדיכאון לזהות ולתקן את הטיותיהם ולהתייחס אליהן כהשערה שאפשר להעמידה במבחן ולערער עליה.
 

עיוותים קוגניטיביים כוללים:

חשיבה דיכוטומית או "הכל – או לא כלום" הכרוכה בנטייה לחשוב בקיצוניות בצורה של "או שחור או לבן". לדוגמה, רן בן 32, סטודנט מצטיין בתואר שני למנהל עסקים היה רגיל לקבל תמיד ציון 100. כשקיבל פעם אחת 92 מיד החליט "אני כישלון גמור". כששאלתי את רן האם הוא יכול להביא עובדות נוספות שמוכיחות שהוא "כשלון גמור" ענה "שום רעיון לא עולה בדעתי. אני דווקא מצליח מאוד בעבודה ומוערך על ידי קולגות ומנהלים, אשתי טוענת שאני בעל טוב ואבא מסור לילדי." כששאלתי את רן איך זה מסתדר עכשיו עם הרעיון שהוא "כשלון גמור" הוא ענה "עכשיו אני מבין שזה ממש לא נכון!"
הפשטה סלקטיבית היא נטייה להתמקד בפרט שלילי אחד ולהתעלם ממרכיבים אחרים. כששאלתי את מאיה בת 42, סוכנת נסיעות, איך עבר השבוע שלה? אמרה "כל השבוע היה רע מאוד" לא משום שזו האמת, אלא משום שהיא זוכרת רק את הדברים השלילים שקרו ומתעלמת מדברים חיוביים שהיו במהלך השבוע. כששאלתי מה הפך את השבוע לשבוע רע היא טענה "אף לקוח לא נכנס היום למשרד". כששאלתי האם קרו דברים אחרים במהלך השבוע היא נזכרה שסגרה שתי עסקאות והתחילה לעבוד על פרויקט חדש ובבית חגגו יום הולדת לבנה הבכור.

הסקת מסקנות שרירותיות, הכרוכה בקפיצה למסקנה שאינה מבוססת על עובדות או מבוססת על ראיה קלת ערך. שמעון בן 74 סיפר שמכר שלו עבר ברחוב ולא אמר לו שלום, מכך הוא הסיק שהוא מתעלם ממנו וזה סימן שמכרו כבר לא מחבב אותו. שאלתי "האם יכולים להיות הסברים נוספים לכך שמכירך לא התייחס אליך?" שמעון חשב שנייה ואמר "אולי הוא מיהר לאיזה שהוא מקום או פשוט לא ראה אותי?" שאלתי האם כשהוא חושב שמכרו לא ראה אותו או מיהר הוא חושב שהוא לא מחבב את שמעון? שמעון אמר "כשאני חושב כך אני מבין שלא ושיש סיבות נוספות לכך שהוא לא אמר לי שלום וזה לא אומר אוטומטית שהוא לא מחבב אותי".

הכללת יתר היא הנטייה להסיק מסקנות גורפות על סמך אירוע יחיד. לגילה בת 63 היה וויכוח עם פקידה בבנק. "כל פקידות הבנק לא נחמדות, אין שם אף פקידה נורמאלית, כולן בלתי נסבלות. אני יותר לא הולכת לבנקים". מויכוח חד פעמי גילה הסיקה שכול הפקידות כאלה והדבר ימשך כך תמיד. הרגשת כעס רב כלפי כל הפקידות הציף את גילה. אך בבדיקה קצרה היא לא מצאה שום בסיס עובדתי להכללה גורפת זו ואף מצאה הוכחות סותרות להכללה זו כשנזכרה שהפקידה בדרך כלל הייתה נחמדה וחביבה כלפיה כמו גם הפקידות האחרות בסניף.

הדוגמאות מראות כי הסבל נגרם בגלל המחשבות השליליות המבוססות על עיוותי – מציאות בעזרת מנגנוני החשיבה. עיקרון זה נוגע במהות הטיפול הקוגניטיבי שמתמקד בתרגול דרך חשיבה מציאותית כאשר שינוי בצורת החשיבה ינטרל את הגורם העיקרי לדיכאון ויגרום לשינוי ההרגשה.

דיכאון פוגע בתפקוד, בהנאה וביכולת להתקדם בחיים. הסימפטומים הבולטים של דיכאון הם: עצב ומצב רוח ירוד, הפרעות בשינה, ירידה או עליה בתיאבון, קושי ליהנות, קושי להנעה עצמית, מחשבות קודרות, חוסר תקווה (ייאוש), אי שקט נפשי ו/או גופני. בעזרת שיטת טיפול קוגניטיבי בדיכאון ניתן לחולל שיפור משמעותי בדיכאון בטווח המיידי ולתקופה ארוכת טווח.


קרא עוד: טיפול קוגנטיבי התנהגותי
קרא עוד: דיכאון קליני

© 2015 כל הזכויות שמורות למיינד קליניק פרופסור גרינהאוס
STGBEAUTIFUL WEB
TECHNOLOGY
STG שיווק באינטרנט