מאניה דיפרסיה והריון

מאניה דיפרסיה- טיפול במהלך ההריון באמצעות תרופות- בעד או נגד?

הטיפול במחלה הדו קוטבית – מאניה דיפרסיה – בזמן ההריון מעורר דיונים וויכוחים בין הפסיכיאטרים במיוחד בכל הנוגע לשימוש בתרופות בזמן ההריון וההנקה. האיגוד הפסיכיאטרי אמריקאי, רשת הבריאות בקנדה, השיטה הטיפולית של מדינת טקסס בארה"ב והאיגוד האמריקני של מיילדות וגניקולוגיה, כולם פרסמו לאחרונה המלצות על טיפול ב-מאניה דיפרסיה בקרב נשים בגיל הפוריות.

נטילת תרופות במהלך ההריון - יעיל או לא?

מאניה דיפרסיה מופיעה לראשונה במיוחד בין הגילאים 15-30, לכן נשים בגיל הפוריות סובלות ממחלה זו לעיתים קרובות. הדעה הרווחת היום הינה שהריון היא תקופת סיכון עבור נשים שסובלות מ-מאניה דיפרסיה. בעבודות של BLEHAR ושותפיו, של FREEMAN ושותפיו ושל ה-N.I.M.H (המרכז הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב) נמצא כי 50% מהנשים עם מאניה דיפרסיה אשר לא קיבלו טיפול בזמן ההריון יסבלו מגל של המחלה בזמן ההריון או מיד לאחר הלידה.

בהשוואה בין נשים הנוטלות טיפול מתאים לבין אלה שהפסיקו נמצא כי 70% מהנשים שהפסיקו טיפול סבלו מגל חוזר לעומת 25% מאלה שהמשיכו טיפול. התקופה אחרי הלידה (post partum) היא רגישה במיוחד. עובדות אחרונות מראות שללא טיפול מונע, כ-70% מהנשים הסובלות ממחלה ביפולרית (דו קוטבית) יסבלו מגל חוזר עם תום הלידה.

הטיפול במחלת מאניה דיפרסיה בזמן ההריון

מומלץ שנשים הסובלות מהפרעה דו-קוטבית יתייעצו עם הפסיכיאטר המטפל ועם מומחה לטרטולוגיה (פגיעות בעובר). לכן כל הכתוב בהמשך הוא בגדר ידע כללי למעוניין.
הסיכונים לעובר הקשורים לקבלת טיפול נגד מאניה דיפרסיה במהלך ההריון הם:
• מומי לידה.
• קשיים בזמן הלידה ומיד אחרי הלידה.
• השפעות התנהגותיות ארוכות טווח.
הטרימסטר הראשון הוא המסוכן יותר להופעת מומי לידה באופן כללי ולמומי לידה שהם תוצאה מתרופות באופן ספציפי. לפעמים גם מומים של הראש והפנים יכולים להופיע אחרי הטרימסטר הראשון.
התרופות נגד מאניה דיפרסיה הניתנות בזמן ההריון
• ליתיום
• מייצבי מצב רוח כגון קרבמזפין (TERYL, TEGRETOL), למוטריגין LAMOGIN, LAMODEX, LAMICTAL, וולפרויק אסיד VALPORAL DEPALEPT .
• נוגדי פסיכוזה אטיפיים: אולנזפין (ZYPREXA), ריספרידין (RISPERDAL, RISPOND, RISPERIDEX) קואטיפין (SEROQUEL), זיפרזידין (GEODON).
• נוגדי פסיכוזה טיפיים.

ליתיום: (LICARBIUM)
ליתיום הינה אחת מהתרופות המרכזיות בטיפול במחלה המאני-דיפרסיבית. לפי נתונים של המרשם הבינ"ל לתינוקות שנולדו לאמהות אשר נוטלות ליתיום בזמן ההריון, קיימת עליה בהפרעה התפתחותית בלב, במיוחד הפרעה שנקראת EBSTEIN'S ANOMALY בשכיחות של 1 ל-1000 תינוקות. לכן הסיכון מוגבר אך עדיין יחסית נמוך. בנוסף יש דיווחים שליתיום יכול לגרום לכך שילודים יוולדו במשקל גבוה יותר, עם הפרעה בבלוטת התריס, בעיניים ועוד. נראה שחלק נכבד מדיווחים אלו היו קשורים לכך שרמת הליתיום בדם האם הייתה גבוהה. לכן, מומלץ להוריד את המינון של הליתיום (לפעמים אף להפסיקו) לקראת הלידה ולהעלות את המינון מיד עם הלידה. אין עבודות מעקב רבות על ההתפתחות הפיסכומוטורית והאינטלקטואלית של ילדים שנולדו בזמן שהאמהות נטלו את התרופה. העבודות הקיימות מראות שאין פגיעה לילד.

קרבמזפין (TERYL, TEGRETOL)
תרופה זו ידועה כגורמת לפגיעה עוברית בסביבות 0.5-1% לכן היא לא מומלצת בהריון אלא אם אין תחליף אחר. הפגיעות מתרכזות במערכת העצבים של העובר.

וולפראט (VALPORAL, DEPALEPT)
תרופה זו ידועה כגורמת למומי לידה בסדר גודל של 5-10%, לכן היא לא מומלצת בזמן ההריון. המומים מתרכזים במערכת העצבים המרכזית, בלב, בכלי דם, בראש ובפנים.

למוטריגין (LAMOGINE, LAMODEX, LAMICTAL)
נחשב לתרופה יחסית בטוחה בהריון במיוחד במינונים של עד 200 מ"ג ליום. הסיכון למומים משמעותיים מגיע ל-2.6%. זו רמה שקיימת גם בלי תרופות שהאשה נוטלת בזמן ההריון.

תרופות נוגדות פסיכוזה אטיפיות
אין ספרות ענפה בנוגע לבטיחות של תרופות אלו בזמן ההריון. ידוע כי תרופות אלו חוצות את השיליה. אולנזפין (ZYPREXA) נחשבת לבטוחה מבחינת מומי לידה אך יש לקחת בחשבון את השפעות תרופה זו על המשקל של האם, על האפשרות של הופעת סוכרת ועלייה בשומנים בדם.

תרופות נוגדות פסיכוזה טיפיות
למרות מה שנכתב נגד תרופות אלו והעדפה כלפי תרופות מודרניות יותר כגון האטיפיות, קיים ניסיון רב שנים עם תרופות אלו בזמן ההריון ולמרות שאין נתונים מדעיים של ממש, ניסיון של יותר מ-50 שנה מראה שקרוב לוודאי שתרופות אלו בטוחות בזמן הריון.

המלצות לטיפול נגד מאניה דיפרסיה בקרב נשים בגיל בתקופת הפוריות
לאור הנאמר, להלן מספר המלצות לגבי טיפול של נשים בתקופת הפוריות ובמיוחד לנשים הסובלות מ- מאניה דיפרסיה . על הרופא לדאוג ל:
• הסברים על החשיבות של תכנון הריונות (שימוש באמצעי מניעה) ולא להכנס להריון לא מתוכנן. עד שהאשה יודעת בוודאות שהיא בהריון, עוברים כבר מספר שבועות וזו תקופת הסיכון המקסימלית לעובר.
• לשוחח על גורמי סיכון כגון עישון, שימוש באלכוהול וסמים, השמנה ועוד.
• להוסיף חומצה פולית.
• לבחור תרופה עם פוטנציאל נמוך לגרימת מומי לידה.
• במידת האפשר, עדיף לתת תרופה אחת מאשר מספר תרופות.
• הפסקה של תרופות בזמן ההריון מגדילה משמעותית את הסיכון לחזרה של המחלה אצל האשה.
• כאשר הלידה מתקרבת, ניתן לשקול הקטנת המינון כדי להוריד את הסיכון של תגובות אצל העובר לאחר הלידה.
• לשקול התאמה מהירה של מינון התרופות אחרי הלידה.
• לבדוק האם התרופות אותן
מקבלת האשה בהריון מופיעות בחלב האם ובאיזה ריכוז כדרך להמליץ על הנקה.

קרא עוד: דיכאון קליני
קרא עוד: טיפול בדיכאון