פרופסור לאון גרינהאוס מונה בשורות הבאות חלק מן הסימפטומים הנלווים לדיכאון. פרופסור גרינהאוס מבדיל בין סימפטומים הנוגעים לתפקוד הגופני לבין סימפטומים הקשורים להתנהגות ותפקוד ובין סימפטומים קוגניטיביים.
סימפטומים הקשורים לתפקוד הגופני:
1. אי שקט גופני ונפשי או לחילופין איטיות גופנית ונפשית
תגובות מוטוריות: איטיות גופנית ונפשית או לחלופין אי שקט וחוסר מנוחה נפשי וגופני המתבטא בקושי ניכר לשבת בצורה רגועה במקום אחד, אופיינים לדיכאון. האדם קם ממושבו, מתקשה להתרכז בשיחה, בצפייה בטלוויזיה או בקריאת עיתון ומרבה בתנועות בגפיים. במצבים קליניים הפוכים ניתן לראות אנשים עם האטה פסיכו-מוטורית ניכרת, המתאפיינת בהאטה בדיבור ובמיעוט תנועות גופניות ,כאשר במקרים קשים הם נראים מעט מאובנים. במצבים של דיכאון קליני קשה, בפרט בקרב אנשים בגיל הזהב הסובלים מהאטה פסיכו-מוטורית ניכרת, קיים קושי להבחין בין מחלת הדיכאון לדמנציה (הפרעה בזיכרון). כאשר בקבוצת גיל זו מופיעה תסמונת הנראית כדמנציה אך היא מלווה בחשד לדיכאון, יש לטפל בחולה ראשית בתרופות נוגדות דיכאון. בניסיונו הקליני של כל פסיכיאטר מופיע מקרה של חולה אשר אובחן כסובל מדמנציה אך מצבו השתפר מאד בטיפול תרופתי אנטי-דיכאוני.
2. חוסר תיאבון ואבדן משקל
שינויים בתיאבון, חוסר תיאבון, שינויים במשקל ואבדן משקל אופייניים ביותר למצבי דיכאון. באופן טיפוסי ישנה ירידה בתיאבון, האוכל פחות טעים ואינו גורם להנאה. אבדן המשקל עשוי להגיע לממדים מדאיגים. לעתים קרובות, אנשים בגיל מבוגר הסובלים מדיכאון עוברים בירורים רפואיים מקיפים עקב חשד למחלות גופניות העלולות לגרום לאבדן משקל משמעותי, כגון סרטן, לפני שישנה התייחסות לאפשרות של התקף דיכאון. ישנם גם מצבי דיכאון בהם מופיעה עלייה בתיאבון ובמשקל, בפרט במצבי דיכאון א-טיפי.
3. הפרעות בשינה
הפרעת השינה הנפוצה ביותר בזמן דיכאון הנה הקושי להירדם, אם כי לעתים רחוקות ניתן לראות מצבי דיכאון בהם מתרחשת עלייה בכמות שעות השינה. הפרעות השינה הן אחד ה"סיוטים" של החולים בדיכאון. החשש מאי הרדמות בלילה מטריד אותם באופן כזה שלעתים הם לא יכולים להפסיק לחשוב על האפשרות שלא יישנו טוב בלילה הבא. חשש זה מוביל לכך שהם נוטלים תרופות שינה רבות בכדי להבטיח את שנתם, ובאופן כללי הם סובלים מאד בשעות הלילה. הפרעות בשינה עשויות להתבטא גם בהתעוררות תכופה במשך הלילה. במצבים אלו האדם ישן במשך זמן מסוים, מקיץ למשך שעה עד שעתיים, נרדם שנית, מקיץ וחוזר חלילה. מהלך השינה אינו תקין והאדם חש שהשינה אינה מרעננת עבורו כפי שהייתה בדרך כלל. הפרעת שינה מסוג שלישי הנה יקיצה מוקדמת, אשר עלולה להתרחש שעתיים או שלוש לפני זמן היקיצה הרגיל. במצב זה האדם אינו מצליח לחזור לישון. ההתהפכות במיטה כאשר בחוץ חשוך גורמת להגברת המתח הפנימי שהאדם חש, ומופיעות דאגות ומחשבות מטרידות אשר גורמות לסבל נפשי ניכר.
4. עייפות והיעדר אנרגיה
אדם הסובל מדיכאון יכול להתלונן על עייפות וחוסר אנרגיה בעוצמות משתנות התלויות בעומק הדיכאון. חולה עם דיכאון קל יסבול פחות מחוסר אנרגיה, אולם חולה עם דיכאון קשה עלול לחוש שהוא משותק פיזית, מתקשה לקום מהמיטה, ופעולות יומיומיות פשוטות, כמו לבוש ורחצה, הופכות למשימות בלתי אפשריות עבורו.
5. ירידה בעניין במין
ירידה כללית ביכולת להיות מעורב בפעילויות מהנות אופיינית ביותר למצבי דיכאון. בהתייחסות לחוסר ההנאה והירידה בעניין יש להתייחס באופן מיוחד לקשיים בתפקוד המיני. בדרך כלל, במצבי דיכאון קיימת ירידה הן בעניין במין והן ביכולת ההנאה המינית, כאשר ירידה זו חלה אצל גברים ונשים כאחד. יש לציין כי העניין במין שב לקדמותו עם ההירפאות מהדיכאון, אם כי, כפי שנרחיב בפרק הטיפול, תרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום לקשיים בתפקוד המיני.
6. תלונות גופניות ופחד ממחלות (היפוכונדריה)
בנוסף לסימפטומים הפסיכולוגיים והנפשיים עליהם מדווח האדם הסובל מדיכאון, לעתים קרובות מופיעים במצבי דיכאון סימפטומים גופניים כגון כאבי ראש, שינויים בלחץ הדם, הפרעות במערכת העיכול וכאבים במקומות שונים בגוף. סימפטומים אלו מעוררים לא פעם חשד לקיומן של מחלות גופניות. כמובן שקיים צורך בביצוע של בדיקות גופניות לשם אבחנה מבדלת בין דיכאון ומחלות גופניות, אך יש להביא בחשבון שלהחלמה מהדיכאון במצבים אלו תתלווה הטבה פיזית.
1. חוסר עניין וירידה תפקודית
חוסר עניין וירידה בהנאה מלווים את הדיכאון לעתים קרובות. במצבים אלו מבחינים בכך שהחולים בדיכאון מפסיקים לבצע את הדברים שנהגו לבצע קודם: חוסר עניין בתחביבים, קושי לגלות עניין בעבודה, קושי לבצע את עבודות הבית ואיבוד העניין בדברים שהיוו בעבר מקור לסיפוק והנאה כמו ללכת למסיבות, לבקר בקולנוע, לערוך קניות ועוד. כחלק ממצב זה, לעתים קרובות, ישנם אנשים אשר מתקשים ליזום פעולות, מסתגרים בביתם, נמנעים מלצאת למקומות בילוי ומתקשים להשתתף באירועים חברתיים.
2. קושי להתרכז ולקבל החלטות
קשיים בריכוז ובקבלת החלטות אף הם ביטוי של הקשיים הקוגניטיביים מהם סובלים החולים בדיכאון. במצבי דיכאון פעולות יומיומיות פשוטות כמו קריאת עיתון, כתיבת מכתב וגלישה באינטרנט עלולות להפוך לבלתי אפשריות. למשל, אדם שהיה רגיל לקרוא כל יום עיתון ולקרוא ספרים במשך השבוע מצליח בקושי להתרכז ולעבור על כותרות העיתון ונמנע מקריאת מאמרי העיתון או ספרים. לעתים החלטות פשוטות כמו איזה בגד ללבוש או איזה אוכל להכין למשפחה, הופכות למורכבות ביותר עבור מי שסובל מדיכאון. חוסר היכולת לקבל החלטות עלול להקשות באופן משמעותי בניהול חיי היומיום או החיים המקצועיים.
1. מחשבות פסימיות
באופן טיפוסי, האדם השרוי במצב דיכאוני חושב כמעט אך ורק על דברים שליליים. הוא חושב שהוא לא יצליח, שהתוכניות שלו ייכשלו, שהעולם ידחה אותו וכדומה. ככל שהדיכאון עמוק יותר כך עמוקה הפסימיות. חשיבה שלילית זו עלולה להקשות אף היא על קבלת החלטות פשוטות ויומיומיות, כפי שתואר לעיל.
2. רגשי נחיתות ותחושת אשמה
הקשיים החשיבתיים מהם סובל האדם החולה בדיכאון הם מאפיינים מרכזיים בתמונה הקלינית. האדם הסובל מדיכאון עשוי לחוש שהוא חסר ערך, שהוא מתקשה לקיים את עצמו ושעתידו שחור. כמו כן, הוא עשוי לחוות רגשות אשם מוגזמים. לדוגמא, אדם שהיה מעורב בקשיים כלכליים עשוי לחשוב שהוא פגע במשפחתו באופן בלתי הפיך וששום דבר שהוא ייעשה לא יוכל להשיב את המצב לקדמותו. כמובן שמאפיינים חשיבתיים אלו עשויים להיות קלים או קשים במיוחד, תלוי בעוצמת הדיכאון.
3. מחשבות על מוות והתאבדות
מחשבות על מוות הן חלק כמעט בלתי נפרד מהתמונה הקלינית של הדיכאון. האדם שואל את עצמו: אם זהו האופן בו אני מרגיש, מה הטעם לחיות? אם איני מסוגל לחוש רגשות חיוביים כמו אהבה מדוע עלי להתקיים? לעתים מחשבות אלו מתפתחות ומעמיקות ואז האדם מייחל למותו וחושב ש"הלוואי ולא אתעורר בבוקר", "הלוואי שאלוהים ייקח אותי". במצבים קשים יותר האדם יכול להתחיל לפתח תוכניות התאבדות, לצבור אמצעים מתאימים לתכניות שלו ואף לבצע אותן. לסביבה התומכת של אדם השרוי בדיכאון תפקיד חיוני ביותר ללוותו כאשר מופיעות מחשבות קודרות. ההבנה והתמיכה חשובות מאוד בשלבים אלו. כמו כן, יש לציין, כי כאשר תרופות נוגדות דיכאון מתחילות לפעול, חל שינוי מהיר מאוד בתפיסת העולם השלילית והרצון למות.
קרא עוד: טיפול בדיכאון