תרופות נגד דיכאון ולטיפול בדיכאון

1.תרופות נגד דיכאון - בחירת התרופה בהתאם לסימפטומים המלווים את המחלה

בכל קבוצת תרופות, מתייחס פרופסור לאון גרינהאוס לסימפטומים שלגביהם התרופות מומלצות ויעילות יותר, ולתופעות הלוואי שהן גורמות. לכל קבוצת תרופות נגד דיכאון יש טבלה לפי שמה המסחרי של התרופה המסכמת את תופעות הלוואי. חשוב מאד לזכור, מדגיש פרופסור גרינהאוס כי רובן של תופעות הלוואי הנזכרות מופיעות אצל מעט מהחולים, בפרט כאשר העלייה במינון הינה הדרגתית. רוב תופעות הלוואי חולפות כשבוע, שבועיים לאחר תחילת נטילת התרופה. כמו כן, מוסיף גרינהאוס תופעות הלוואי שכיחות יותר ככל שהמינון של התרופה גבוה יותר.

ישנן מספר קבוצות של תרופות נגד דיכאון המקובלות כיום והן:
1. תרופות המשפיעות על המערכת הסרוטונרגית
2. תרופות המשפיעות במקביל על המערכת הסרוטונרגית והנוראדרנרגית
3. תרופות המשפיעות על המערכת הנוראדרנרגית בלבד
4. תרופות המשפיעות בשילוב על המערכת הנוראדרנרגית והדופמינרגית
5. תרופות ממשפחת חוסמי האנזים MAO

תופעות לוואי חשובות:
אין ספק כי התרופות מקבוצה זו גרמו למהפכה בטיפול הפסיכיאטרי, אך כמו לכל תרופה אחרת גם לתרופות אלו תופעות לוואי מסוימות, חלקן קלות וחלקן משמעותיות יותר. בספרות הלא מקצועית נטען מספר פעמים כי תרופות מקבוצה זו גורמות לעלייה במחשבות האובדניות ולאי שקט נפשי וגופני ניכר. מאמרים אלו גרמו לבהלה בקרב חולים וחלקם סרבו להתחיל בטיפול בתרופות סרוטונרגיות, או הפסיקו את נטילתן. התוצאה הייתה סבל נפשי מיותר. כיום ניתן לטעון, באופן חד משמעי, כי תרופות אלו לא מחמירות את אי השקט או את המחשבות האובדניות.
 

בקבוצה זו ישנן תרופות המוכרות מזה שנים רבות כגון: אנפרניל (ANAFRANIL), מרוניל (MARONIL) פרימוניל (PRIMONIL) ובונסרין (BONSERIN). כמו כן, הקבוצה כוללת גם תרופות חדשות כגון: אפקסור (EFEXOR), איקסל (IXEL) ורמרון (REMERON). ישנם הטוענים כי התרופות מקבוצה זו, מאחר והן משפיעות על שתי המערכות בו זמנית, הן יעילות יותר במצבים של דיכאון קשה. לא ידוע עד כמה קביעה זו מדויקת, אולם לרב, כאשר חולה אינו מגיב לתרופה הראשונה שניתנה לו, עוברים לטיפול באחת מהתרופות מקבוצה זו.מקבוצה זו מקובל להשתמש בתרופות החדישות יותר – אפקסור, איקסל ורמרון, מאחר והתרופות הישנות גורמות לתופעות לוואי משמעותיות יותר.

שימושים פחות מומלצים של קבוצת התרופות:
• דיכאון המלווה בירידה ניכרת בתפקוד המיני (פרט לרמרון)
• דיכאון המלווה בהגדלת הפרוסטטה וקשיים במתן שתן (פרט לרמרון)
• דיכאון המלווה ביתר לחץ-דם (אפקסור בלבד)
• דיכאון והשמנת יתר (רמרון בלבד)

שימושים מומלצים של קבוצת התרופות:
• דיכאון מג’ורי
• דיכאון עם מרכיבים כפייתיים-טורדניים
• דיכאון מלווה בחרדה (בפרט רמרון)
• דיכאון בקרב בני גיל הזהב
• דיכאון עמיד לטיפול תרופתי
 

קבוצה זו מורכבת מתרופות מהדור הישן כגון: נורטילין (NORTYLIN), דפרקסן (DEPREXAN), מלודיל (MELODIL), ותרופה חדשה יותר בשם אדרונקס (EDRONAX). תרופות אלו יעילות כקבוצות קודמות, ואף ייתכן שהן בעלות תופעות לוואי פחותות מתרופות אחרות.

שימושים פחות מומלצים של קבוצת התרופות:
• דיכאון המלווה בהפרעות שינה משמעותיות (אלא בתוספת תרופות לשינה)
• דיכאון המלווה בהגדלת הפרוסטטה (קשיים במתן שתן)

שימושים מומלצים של קבוצת התרופות:
• דיכאון מג’ורי
• דיכאון המלווה בעייפות רבה וקשיים להתרכז (במיוחד אדרונקס)
• דיכאון המלווה בהאטה מנטלית ומוטורית (במיוחד אדרונקס)
• דיכאון בקרב בני גיל הזהב
• דיכאון עמיד לטיפול תרופתי
• דיכאון המלווה בהפרעות בתפקוד המיני.
 

בקבוצה זו ישנו רק נציג אחד –זייבן (ZYBAN). התרופה זייבן אושרה בישראל כתרופה להפסקת עישון, אך לא לטיפול בדיכאון. המרכיב הכימי הפעיל בתרופה, בופרופיון (Bupropion), ידוע מזה 20 שנה כפעיל במצבי דיכאון. לכן, ניתן להשתמש בתרופה זו לטיפול במצבי דיכאון, לאחר קבלת אישור מתאים מהרשויות. לתרופה זו חשיבות רבה מאחר והיא משפיעה גם על המערכת הדופמינרגית, דבר שלא קיים בתרופות אחרות וכך אנו יכולים להגדיל את טווח ההשפעות האנטי-דיכאוניות. זייבן אינה גורמת לירידה בתפקוד המיני וזהו יתרון על פני תרופות אנטי-דיכאוניות אחרות.
 

משפחת תרופות זו בשימוש רק במצבים בהם אין תגובה לתרופות נוגדות דיכאון אחרות. נרדיל (NARDIL) לדוגמא, היא תרופה מאד יעילה, אך תופעות הלוואי הנלוות מגבילות את השימוש למצבי דיכאון עמידים לטיפול בלבד, או לדיכאון א-טיפי. משתמשים בנרדיל תוך שמירה על דיאטה מיוחדת (יש להימנע בפרט מאכילת גבינות צהובות, בשרים מעושנים, בירה ותחמיצים). כמו כן, יש לנהוג בזהירות יתרה בכל הנוגע לשימוש בתרופות אחרות, דוגמת תרופות לשפעת ומשככי כאבים (פרט לאופטלגין ואקאמול). במידה ויש ליטול תרופה זו, על החולה לקבל הסברים מפורטים מהרופא המטפל. מובמיד (MOBEMID) היא תרופה אשר נמצאת בשימוש מועט ויעילותה במצבי דיכאון מוטלת בספק, פרט למצבים של דיכאון מעורב בחרדה.

קרא עוד: טיפול בדיכאון
קרא עוד: דיכאון קליני